טעמי המנהגים שפ״גTa'amei HaMinhagim 383
א׳עוד טעם. שאנו אומרים במנחה בשבת ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' ואז נקרא רעווא דרעווין. משום שאז עלה במחשבה לפניו להבראות כי התחלת הבריאה הי' ויהי ערב ויהי בוקר יום א' והרצון העליון שקודם הבריאה הי' בשבת שקודם יום א' שהתחיל הבריאה ואז עלה במחשבה לפניו לברוא בחסדו וטובו להטיב לנבראיו. ולכן בכל שבת במנחה מתעורר כביכול זה הרצון הקדום. ולזה אנו מתפללין עת רצון שיתגלה הרצון שהי' להיטב לברואיו בעת הזאת שעת מנחה.*בספר יוש"ה שער ח' כתב בשם אבודרהם לומר אותו שני פעמים היינו פעם א' יאמר עם הציבור ופעם ב' יאמר כשפותחין הארון להוצאת ס"ת: זרע קודש פ' חקת בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל:
1