טעמי המנהגים ל״טTa'amei HaMinhagim 39
א׳טעם. שעונין אמן אחר המברך. שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. אמר להם משה לישראל כשאני מברך אתם תענו אמן. אבודרהם. ומהאי קרא גופא ילפינן ביומא כששומע הזכרת השם. צריך לשבחו ולומר ב"ה וב"ש. עיין מחצית השקל סימן קצ"ב:
1
ב׳קונטרס אחרון
אתם תענו אמן. בספר אור צדיקים כתב וז"ל צריך האיש תשובה גדולה על שלא ענה אמן אפי' פעם א'. כששומע מן המברך איזה ברכה על איזה פרי או על איזה מצוה ומכ"ש אחר תפלת הש"ץ בבהכ"נ פשיטא שצריך תשובה גדולה*וז"ל הטו"ר סי' קכ"ה ארז"ל מ"ד שומר אמונים נוצר ה' אלו שאומרים אמן באמונה כו' אר"ש כל העונה אמן בכל כחו פי' בכל כוונתו פותחין לו שערי גן עדן שנא' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרא שומר אמונים אלא אמנים. אלו שאומרים אמן:
ע"כ יזהר האדם לענות אמן על כל ברכה שישמע ובפרט ב' אמן שאין העולם נזהרים בהם. א' אצל המחזיר שכינתו לציון אומרים תיכף מודים אנחנו לך ואין עונין אמן. ואצל מערב של שבת ופרוס כו' כשמסיים הש"ץ ועל ירושלים מתחילין ושמרו. ואיתא בספרי מוסר שחסיד א' התענה על. אריכת הגלות ונתגלה לו בחלום איך יבא הגאולה שהעולם אינן משגיחים בעניית אמן על המחזיר כו' ועל ירושלים. וכבר המה מורגלים בזה בעוה"ר וכתב לי ידידי הה"ג מו"ה צבי יחזקאל אבד"ק פלונסק רמז לזה (ישעי' ס"ב) למען ציו"ן לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט רמז על אמן שאחר המחזיר שכינתו לציון. ועל אמן שאחר הפורס סוכת שלום כו' ועל ירושלים שאין מדקדקים כ"כ כמו בשאר הברכות: וק"ו בנו של ק"ו כשלא ענה איש"ר. לשון הזוהר פ' וילך אע"פ שעונה אמן אם אינו מכוון טב ליה דלא אברא. מאן דשמע ברכה מחבריה ולא מתכוון באמן עליו נאמר ובוזי יקלו. ומאי עונשי' כד נפיק מעלמא מכריזין עליו כרוז ואומרים סגרו כל הפתחים לפני פב"פ ולא יעול ולא יכנס לג"ע ולא תקבל אותו כמו שהוא לא פתח באמן ווי ליה ווי לנשמתיה ומורידין אותו לתוך גיהנם למדור התחתון הנקרא. אבדו"ן. שאו"ל. תחתי"ת. צלמו"ת. ושם נאבד בר מנן לעולם. כי אין לגיהנם זה לא פתח ולא חלון ע"ש. כו' אלא א"כ עושה תשובה על כל אמן ואמן שלא ענה. וכן להיפך שכר טוב למי שעונה עניית אמן יש"ר. ומי שעונה איש"ר בקול רם הקב"ה מתמלא רתמים. וכן איתא בזוהר פ' נח בזמנא דישראל איתובו בקול רם איש"ר וגו' הקב"ה אתמלא רחמים. לכן כל אדם יהי' לו זה הכתב בתוך הסידור שלו או על הכותל בשעת התפלה. וכך יאמר בשעה שמתחיל להתפלל.
רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאני בשר ודם ואין בי כח לכוון כוונת אמן כראוי בכן יהי רצון מלפניך שתהא עולה כוונת אמן שלי עם כוונת אמן מאותן השרידים היודעים לכוון עניית אמן כראוי. ויאמר הוידוי אשמנו בכל יום ויבכה בדמעות על אותן אמנים שלא ענה עכ"ל. ובס' עבוה"ק כתב בשם הלק"ט ת"א סי' פ"ה דמי שנזדמן לו לענות אמן על שני דברים יאמר אמן ואמן.
כתב בס' אשל אברהס סי' רט"ו דמ"ש בזוהר חדש רות המדור השלישי כו' ומי שאינו עונה אמן אחר המברך. נראה דלא שייך כן במי שטרוד בעיון או בשיחה בד"ת. גם שרשאי לענות מ"מ הרי שייך בזה העוסק במצוה פטור מהמצוה ע"ש. ובס' ארחות חיים שם סעי' ב' כתב בשם ס' מאורי אור דמאן דפוסק בפסוקים ומגיע לדבר רע בשעת שמיעת ברכה פטור לענות אמן דהוי כמקלל כמ"ש ספ"ד דשבועות:
אם סיים ברכה עם הש"ץ בבת אחת לא יענה אמן דהוי עונה אמן אחר ברכותיו רק בישתבח וביהללוך שבסוף הלל ואחר ברכת שומר עמו ישראל לעד עונה אמן דהוה סיום ברכות. וה"ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן. מ"א סי' נ"א ס"ק ב' ומחה"ש שם. ועי' מ"א סי' רט"ו סק"ב בשם המדרש כששומע א' מתפלל דבר או מברך לישראל אפי' בלא הזכרת השם חייב לענות אמן. ועי' בספרי לקוטי דברים נחמדים דף א' בהשמטה בד"ה בספר יש נוחלין.
אתם תענו אמן. בספר אור צדיקים כתב וז"ל צריך האיש תשובה גדולה על שלא ענה אמן אפי' פעם א'. כששומע מן המברך איזה ברכה על איזה פרי או על איזה מצוה ומכ"ש אחר תפלת הש"ץ בבהכ"נ פשיטא שצריך תשובה גדולה*וז"ל הטו"ר סי' קכ"ה ארז"ל מ"ד שומר אמונים נוצר ה' אלו שאומרים אמן באמונה כו' אר"ש כל העונה אמן בכל כחו פי' בכל כוונתו פותחין לו שערי גן עדן שנא' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרא שומר אמונים אלא אמנים. אלו שאומרים אמן:
ע"כ יזהר האדם לענות אמן על כל ברכה שישמע ובפרט ב' אמן שאין העולם נזהרים בהם. א' אצל המחזיר שכינתו לציון אומרים תיכף מודים אנחנו לך ואין עונין אמן. ואצל מערב של שבת ופרוס כו' כשמסיים הש"ץ ועל ירושלים מתחילין ושמרו. ואיתא בספרי מוסר שחסיד א' התענה על. אריכת הגלות ונתגלה לו בחלום איך יבא הגאולה שהעולם אינן משגיחים בעניית אמן על המחזיר כו' ועל ירושלים. וכבר המה מורגלים בזה בעוה"ר וכתב לי ידידי הה"ג מו"ה צבי יחזקאל אבד"ק פלונסק רמז לזה (ישעי' ס"ב) למען ציו"ן לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט רמז על אמן שאחר המחזיר שכינתו לציון. ועל אמן שאחר הפורס סוכת שלום כו' ועל ירושלים שאין מדקדקים כ"כ כמו בשאר הברכות: וק"ו בנו של ק"ו כשלא ענה איש"ר. לשון הזוהר פ' וילך אע"פ שעונה אמן אם אינו מכוון טב ליה דלא אברא. מאן דשמע ברכה מחבריה ולא מתכוון באמן עליו נאמר ובוזי יקלו. ומאי עונשי' כד נפיק מעלמא מכריזין עליו כרוז ואומרים סגרו כל הפתחים לפני פב"פ ולא יעול ולא יכנס לג"ע ולא תקבל אותו כמו שהוא לא פתח באמן ווי ליה ווי לנשמתיה ומורידין אותו לתוך גיהנם למדור התחתון הנקרא. אבדו"ן. שאו"ל. תחתי"ת. צלמו"ת. ושם נאבד בר מנן לעולם. כי אין לגיהנם זה לא פתח ולא חלון ע"ש. כו' אלא א"כ עושה תשובה על כל אמן ואמן שלא ענה. וכן להיפך שכר טוב למי שעונה עניית אמן יש"ר. ומי שעונה איש"ר בקול רם הקב"ה מתמלא רתמים. וכן איתא בזוהר פ' נח בזמנא דישראל איתובו בקול רם איש"ר וגו' הקב"ה אתמלא רחמים. לכן כל אדם יהי' לו זה הכתב בתוך הסידור שלו או על הכותל בשעת התפלה. וכך יאמר בשעה שמתחיל להתפלל.
רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאני בשר ודם ואין בי כח לכוון כוונת אמן כראוי בכן יהי רצון מלפניך שתהא עולה כוונת אמן שלי עם כוונת אמן מאותן השרידים היודעים לכוון עניית אמן כראוי. ויאמר הוידוי אשמנו בכל יום ויבכה בדמעות על אותן אמנים שלא ענה עכ"ל. ובס' עבוה"ק כתב בשם הלק"ט ת"א סי' פ"ה דמי שנזדמן לו לענות אמן על שני דברים יאמר אמן ואמן.
כתב בס' אשל אברהס סי' רט"ו דמ"ש בזוהר חדש רות המדור השלישי כו' ומי שאינו עונה אמן אחר המברך. נראה דלא שייך כן במי שטרוד בעיון או בשיחה בד"ת. גם שרשאי לענות מ"מ הרי שייך בזה העוסק במצוה פטור מהמצוה ע"ש. ובס' ארחות חיים שם סעי' ב' כתב בשם ס' מאורי אור דמאן דפוסק בפסוקים ומגיע לדבר רע בשעת שמיעת ברכה פטור לענות אמן דהוי כמקלל כמ"ש ספ"ד דשבועות:
אם סיים ברכה עם הש"ץ בבת אחת לא יענה אמן דהוי עונה אמן אחר ברכותיו רק בישתבח וביהללוך שבסוף הלל ואחר ברכת שומר עמו ישראל לעד עונה אמן דהוה סיום ברכות. וה"ה אם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן. מ"א סי' נ"א ס"ק ב' ומחה"ש שם. ועי' מ"א סי' רט"ו סק"ב בשם המדרש כששומע א' מתפלל דבר או מברך לישראל אפי' בלא הזכרת השם חייב לענות אמן. ועי' בספרי לקוטי דברים נחמדים דף א' בהשמטה בד"ה בספר יש נוחלין.
2