טעמי המנהגים ש״צTa'amei HaMinhagim 390

א׳טעם. שא"א ישמחו במלכותך. בתפלת מנחה. מחמת היות עת פטירת הצדיקים ערבה שמחה. ואומר ג"פ צדקתך שהם צ"ה על פטירת ג' צדיקים משה יוסף דוד ע"ה. יעב"ץ:
1
ב׳קונטרס אחרון
ואומר ג"פ צדקתך. בסידור לב שמח כתב. הטעם. שהאשכנזים מהפכים הסדר ואומרים צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת קי"ט. וצדקתך אלהים עד מרום כו' קפיטל ע"א. צדקתך כהררי אל כו' במזמור ל"ו. ואנחנו ספרדיים אומרים כסדר. כי האשכנזים בדעתם זמן מנח' עת רצון יש הארה מלמעלה למטה ולכך אומרים תחלה צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. ואח"כ וצדקת"ך אלהי"ם. כו' ואח"כ צדקתך כהררי אל אדם ובהמה תושיע ד'. אבל הספרדיים סוברים בעת רצון מוטב שיהא יותר התקשרות מלמטה למעלה ולכך אומרים תחלה צדקתך כהררי אל כו' תושיע ד'. ואח"כ וצדקתך אלהים. ואח"כ צדקתך כו' ותורתך אמ"ת כפי הפסוק ד' אלהים אמת. ובאמת שניהם כאחד טובים שע"י מלמטה למעלה יש הארה מלמעלה למטה באין גבול ושיעור:
ובשו"ת מהר"י מברונ"א סי' ק"ן כתב שאלה היכי משכחת ט' שבתות באחד אומרים צדקתך ובשני אין אומרים צדקתך. והשיב כשחל ר"ח שבט בשבת וט"ו בשבת:
2