טעמי המנהגים שצ״זTa'amei HaMinhagim 397

א׳טעם שקוראים לסעודה שלישית שלש סעודות. לפי שבזה הוא מקיים כל הסעודות, כי הראשונות גם הוא רעב ויש לו הנאה הגם שהוא מצוה וקראת לשבת עונג. אך סעודה זו וודאי מגלה שהוא לש"ש כי אינו תאב וממילא מתקן הכל ע"כ נקרא שלש סעודות.*ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל סועדים בו לברך שלש פעמים. זה שסועדים השלש סעודות אין כוונתם למלאות תאותם רק לברך ברהמ"ז ג"פ:
ובספר כתר שם טוב מביא סיפור איך שפעם א' הי' שובת הבעש"ט והי' בשבת בכפר א' עם מנין שלו ובהגיע שלש סעודות גם המחזיק הכפר קיבץ כמה אנשים מהכפרים וישב ואכל ושתה עמהם בזמירות שירות ותשבחות וראה הבעש"ט זי"ע שהוא מקובל מאד למעל' וקראו אחר הסעודה ושאל אותו מאיזה טעם אתה עושה זה לבזבז כ"כ על סעודה ג'. והשיב הנה שמעתי העולם אומרים תצא נשמתי בין אנשים מישראל. והנה שמעתי שבשבת יש לכ"א מישראל נשמה יתיר' ובמוצאי שבת יצאה ממנו ואמרתי גם אני תצא נשמה יתירה שלי בין אנשים מישראל ע"כ אני מאסף אנשים מישראל כו' ע"ש:
ופשוט אין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה. דברי אמת:
1
ב׳קונטרס אחרון
ברהמ"ז ג"פ. ובספר כבוד התורה (בשלח) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר ברוך ממעזיבוז זצוק"ל מה שאומרים בזמירות בליל שבת ק' פוסעים בו פסיעה קטנה ר"ל הגם שפוסעים בשבת פסיעה קטנה בקדושתה. היינו שסועדים בו בלתי כוונה לקדושת שבת רק לברך כמו בחול. בכל זאת צדקתם תצהיר:
2