טעמי המנהגים ת״בTa'amei HaMinhagim 402
א׳טעם. שאומרים ויהי נועם במוצ"ש. כי הוא שיר של פגעים ולפי שבמו"ש מתעוררין החיצונים לשוט בעולם לכן אנו אומרים מפחד בלילות ומה שאין אומרים בשבוע שחל בו יו"ט ולא במוצאי יו"ט כיון שאין בהם ששת ימי המעשה. וזה הטעם. צריך תבלין אטו משום דכתיב בי' ומעשה ידינו בעינן ימי המעשה כולם דוקא ומה הפסד יש לאומרו לעולם רק הטעם הוא משום שימי החול שבנתים מוטלים בין קדושות שיש בהן להגן ולהציל מן המזיקין ואם הי' אומרים אותו אז נראה כפוגם בכבוד הקדושה הנוספת שיש בשבוע זו באמצע. יעב"ץ.
1
ב׳וטעם. שאין אומרים סדר קדושה כיון שאם נדחה זה נדחה זה שלא תקנו סדר קדושה לומר אלא שאין דרך לברך להתלמיד שלא יתברך רבו עמו לכך מאחר שמתחיל בברכת עצמו אומר ג"כ סדר קדושה שהוא ברכת רבו אבל אם נדחה ברכת עצמו אין אומרים סדר קדושה. אבודרהם:
2
ג׳קונטרס אחרון
לשוט בעולם. בספר ילקוט האורים כתב בשם הגאון הקדוש מהר"ש מאוסטראפאלי זצוק"ל על מה שפי' רש"י ז"ל (תשא) על פסוק והסירותי את כפ"י מכאן שניתן רשות למחבלים לחבל. עפ"י הפסוק (תצוה) שפה יהי' לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא יהי' לו לא יקרע. ד' תיבת הללו לפיו סביב מעשה אורג ר"ת שמא"ל. ור"ת תחרא יהי' לו לא יקרע אותיות לילית. ותיבת כפי עומד באמצע ואינו מניח לקרב אותם. וז"ש והסירותי את כפ"י ר"ל תיבת כפי אסור מביניהם ואז ח"ו רשות למחבלים לחבל:
לשוט בעולם. בספר ילקוט האורים כתב בשם הגאון הקדוש מהר"ש מאוסטראפאלי זצוק"ל על מה שפי' רש"י ז"ל (תשא) על פסוק והסירותי את כפ"י מכאן שניתן רשות למחבלים לחבל. עפ"י הפסוק (תצוה) שפה יהי' לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא יהי' לו לא יקרע. ד' תיבת הללו לפיו סביב מעשה אורג ר"ת שמא"ל. ור"ת תחרא יהי' לו לא יקרע אותיות לילית. ותיבת כפי עומד באמצע ואינו מניח לקרב אותם. וז"ש והסירותי את כפ"י ר"ל תיבת כפי אסור מביניהם ואז ח"ו רשות למחבלים לחבל:
3
ד׳בשבוע זו באמצע. ובספר זכור לאברהם כתב בשם הברכ"י וז"ל ראיתי לקצת גדולי הדור שאף כשחל יו"ט באמצע שבוע הי' אומרים ויהי נועם בלחש שע"פ הסוד הוא כן ואפי' במו"ש שבתוך חוה"מ:
4