טעמי המנהגים תי״גTa'amei HaMinhagim 413
א׳טעם. שאין מברכין מאורי האש בכל שעה שנהנה ממנו דהא אסור ליהנות בעוה"ז בלא ברכה. משום דדוקא אדבר שהגוף נהנה ממנו מברכין עליו אבל בשאר הנאה לא. ומאור השמש שמברכין עליו היינו לפי שמתחדש בכל יום. מרדכי פ' אלו דברים בברכות:
1
ב׳קונטרס אחרון
לפי שמתחדש בכל יום. ובכלבו אות מ"א כתב הטעם שמברכין על האור במו"ש ואין מברכין בכל שעה שנהנה ממנו. כיון שהי' נאסר בכל יום השבת ועכשיו הותר. וכיון שברך עליו במוצאי שבת שוב אין צריך לברך עליו כל השבוע כמו שמברכין בכל שער הנאת ברכת הנהנין וכל זמן שאוכל א"צ לברך עוד אפי' אוכל כל היום. וכן כאן אין הפסק להנאתו שכל היום הוא צריך לאפות ולבשל בו ולחמם כנגדו. וכיון שכן אין אדם מסיח דעתו ממנו ע"ש:
ונראה דלטעם הכלבו באותם מקומות שהיום מתארך חודש וב' חדשים ויש ששה חדשים ומונין שם ימים של כ"ד שעות שוות שלנו עי' שע"ת סי' שד"מ. צריכים לברך על האור במו"ש כיון שהי' אסור בכל יום השבת ואחר השבת מבשל ואופה. וכן לטעם שהוא לזכר שנברא האור במו"ש. וזה ג"כ דוקא אם עושה אש במו"ש עבור איזה דבר שאז הוא החיוב לברך בעת שנברא אבל לא אח"כ וצ"ע עוד:
לפי שמתחדש בכל יום. ובכלבו אות מ"א כתב הטעם שמברכין על האור במו"ש ואין מברכין בכל שעה שנהנה ממנו. כיון שהי' נאסר בכל יום השבת ועכשיו הותר. וכיון שברך עליו במוצאי שבת שוב אין צריך לברך עליו כל השבוע כמו שמברכין בכל שער הנאת ברכת הנהנין וכל זמן שאוכל א"צ לברך עוד אפי' אוכל כל היום. וכן כאן אין הפסק להנאתו שכל היום הוא צריך לאפות ולבשל בו ולחמם כנגדו. וכיון שכן אין אדם מסיח דעתו ממנו ע"ש:
ונראה דלטעם הכלבו באותם מקומות שהיום מתארך חודש וב' חדשים ויש ששה חדשים ומונין שם ימים של כ"ד שעות שוות שלנו עי' שע"ת סי' שד"מ. צריכים לברך על האור במו"ש כיון שהי' אסור בכל יום השבת ואחר השבת מבשל ואופה. וכן לטעם שהוא לזכר שנברא האור במו"ש. וזה ג"כ דוקא אם עושה אש במו"ש עבור איזה דבר שאז הוא החיוב לברך בעת שנברא אבל לא אח"כ וצ"ע עוד:
2