טעמי המנהגים תי״זTa'amei HaMinhagim 417
א׳טעם. שאין הנשים שותין כוס של הבדלה. מפני שאמרו ז"ל עץ שחטא בו אדם הראשון גפן היתה ואמרו מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו ולפי שנתכוונה להבדיל מאדם ע"י היין אין הנשים טועמות יין של הבדלה. של"ה. ועוד מפני שחוה כבתה נרו של עולם:
1
ב׳קונטרס אחרון
ע"י היין. והנשים כיון דדעות חולקים אם נשים חייבות בהבדלה לכן לא יבדילו לעצמם רק ישמעו הבדלה מן האנשים. רמ"א סי' רצ"ו סעי' ח'. ויש ללמדם שיאמרו המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות קודם שיעשו מלאכה. מחצית השקל סי' רצ"ט ס"ק י"ד:
ובספר אשל אברהם שם כתב ללמד זכות על המברכות ברכה זו בפיהן הן בפ"ע או בענייתן אחר המברך ואומרות גם שמות הק'. שכיון שכבר נהגו לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא ברכת אקב"ו. היינו מצד שהן טפילות לבעליהן ובבחי' והי' לבשר אחד ע"י זה שייך קצת לומר וצונו. וכ"ה בברכת המבדיל שצד הספק לומר שהן פטורות הוא רק מצד שהוא מ"ע שהזמ"ג וכיון דלגבי מ"ע שהזמ"ג מחשבינן הנשים טפילות לבעליהם לגבי הברכה בשם לומר וצונו כן הוא לגבי ברכה זו. וסיים וכעת הזהרתי בביתי ששמות הק' שבהבדלה לא יאמרו בפיהן רק ישמעו משא"כ בקידוש שיותר טוב גם לומר השמות הק':
ועי' ברכ"י סי' רצ"ו אות ז' שהעלה כדעת הרמב"ם והמחבר דנשים מבדילות לעצמן וגם אם הבדיל האיש מותר להבדיל לנשים ע"כ. ונראה דאם מבדיל לנשים לא יברך עוד הפעם במ"ה רק הנשים יברכו ברכה זו בעצמן. ועי' שע"ת סי' רצ"ח סעי' י"ד. ועי' ש"ע הרב סי' רצ"ז סעי' ט': ופשוט דרשאים לברך לעצמן על הבשמים ועל הכוס דברכת הנהנין הם.
ובספר ארחות חיים סי' ער"א בהגהות כתב וז"ל בסידור דה"ח פסק דנשים היוצאים י"ח קידוש בשמיעתן לא יברכו בפה"ג כשטועמין מהיין. ובישויע"ק פסק דנשים שלא התפללו יברכו בעצמן בפה"ג. אבל בהתפללו ערבית לא יברכו בעצמן בפה"ג ע"ש טעמו.
ע"י היין. והנשים כיון דדעות חולקים אם נשים חייבות בהבדלה לכן לא יבדילו לעצמם רק ישמעו הבדלה מן האנשים. רמ"א סי' רצ"ו סעי' ח'. ויש ללמדם שיאמרו המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות קודם שיעשו מלאכה. מחצית השקל סי' רצ"ט ס"ק י"ד:
ובספר אשל אברהם שם כתב ללמד זכות על המברכות ברכה זו בפיהן הן בפ"ע או בענייתן אחר המברך ואומרות גם שמות הק'. שכיון שכבר נהגו לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא ברכת אקב"ו. היינו מצד שהן טפילות לבעליהן ובבחי' והי' לבשר אחד ע"י זה שייך קצת לומר וצונו. וכ"ה בברכת המבדיל שצד הספק לומר שהן פטורות הוא רק מצד שהוא מ"ע שהזמ"ג וכיון דלגבי מ"ע שהזמ"ג מחשבינן הנשים טפילות לבעליהם לגבי הברכה בשם לומר וצונו כן הוא לגבי ברכה זו. וסיים וכעת הזהרתי בביתי ששמות הק' שבהבדלה לא יאמרו בפיהן רק ישמעו משא"כ בקידוש שיותר טוב גם לומר השמות הק':
ועי' ברכ"י סי' רצ"ו אות ז' שהעלה כדעת הרמב"ם והמחבר דנשים מבדילות לעצמן וגם אם הבדיל האיש מותר להבדיל לנשים ע"כ. ונראה דאם מבדיל לנשים לא יברך עוד הפעם במ"ה רק הנשים יברכו ברכה זו בעצמן. ועי' שע"ת סי' רצ"ח סעי' י"ד. ועי' ש"ע הרב סי' רצ"ז סעי' ט': ופשוט דרשאים לברך לעצמן על הבשמים ועל הכוס דברכת הנהנין הם.
ובספר ארחות חיים סי' ער"א בהגהות כתב וז"ל בסידור דה"ח פסק דנשים היוצאים י"ח קידוש בשמיעתן לא יברכו בפה"ג כשטועמין מהיין. ובישויע"ק פסק דנשים שלא התפללו יברכו בעצמן בפה"ג. אבל בהתפללו ערבית לא יברכו בעצמן בפה"ג ע"ש טעמו.
2