טעמי המנהגים תכ״הTa'amei HaMinhagim 425
א׳טעם. שאומרים במו"ש דא היא סעודתא דדוד מלכא. ע"ד שאמרו (בשבת דף ל' ע"א) שאמר הקב"ה לדוד שימות בשבת ע"כ בכל עו"ש הי' דוד עושה סעודה גדולה על שלא מת וזה שאנו אומרים במו"ש דא היא סעודתא דדוד מלכא.*ויסדר שלחנו במוצ"ש כדי ללוות את השבת. טור סי' ש'. כתב ב"י שם וז"ל ובסדורים מפרש אבר יש באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכיל' אלא במוצ"ש ע"כ. ובאליהו רבא כתב שאבר הלז לוז שמיה וממנו נתהוה האדם וכאשר ימות האדם העצם הלז אינו נימוח ואפילו יכניסו באש אינו נשרף וברחיים אינו נטחן ובפטיש אינו מתפוצץ וממנו יחי' האדם לעת התחייה והוא המקבל עונג ועונש אחר מיתת האדם ועצם הזה שרשו ועקרו מעצם השמים ומחמת דאדם הראשון אכל מעה"ד ונהנו כל האברים נגזר עליהם לעפר תשוב משא"כ אבר זה אין לו הנאה כ"א מסעודת מוצ"ש ובע"ש לא נהנה לכך אינו נפסד עכ"ל ע"ש. ועיין בזוהר פ' וארא שכ' וז"ל גרמא חד ישתאר מן גופא תחות ארעא ההוא לא אתרקב ולא אתבלי בעפרא לעלמין ע"ש:
כתב קני המנורה סימן ש' סק"א וז"ל שמעתי שאם נמשך הסעוד' עד אחר חשיכה אין צריך לאכול עוד סעודה רביעית כמ"ש א"ר. ומ"מ יש מקום לומר דבעינן סעודה זו לאחר הבדלה דוקא כיון שבא ללות השבת וכבר כתב הט"ז דעיקר הלווי הוא לאחר הבדלה דהיינו אחר שיצא המלך ובעל נפש יזהר. מיהו כתב המ"א דיוצאים בפירות דגם בסעוד' ג' איכא כמה סברות דא"צ פת ע"ש. ועי' תוספת פסחים דף ק"א ע"א בד"ה טעימו. ועיין סימן רצ"א סעיף ה':
כתב קני המנורה סימן ש' סק"א וז"ל שמעתי שאם נמשך הסעוד' עד אחר חשיכה אין צריך לאכול עוד סעודה רביעית כמ"ש א"ר. ומ"מ יש מקום לומר דבעינן סעודה זו לאחר הבדלה דוקא כיון שבא ללות השבת וכבר כתב הט"ז דעיקר הלווי הוא לאחר הבדלה דהיינו אחר שיצא המלך ובעל נפש יזהר. מיהו כתב המ"א דיוצאים בפירות דגם בסעוד' ג' איכא כמה סברות דא"צ פת ע"ש. ועי' תוספת פסחים דף ק"א ע"א בד"ה טעימו. ועיין סימן רצ"א סעיף ה':
1
ב׳קונטרס אחרון
כדי ללוות את השבת. ובספר כנפי יונה ח"ב סי' ג' כתב וז"ל אחר הבדלה במ"ש מסדר שלחנו עם ב' ככרות ולא נקיט בידי' אלא חדא ואומר דא סעודתא דדוד מלכא. ובזכותה ניצל מחיבוט הקבר עכ"ל. ובהגהות מנהגים כתב בשם מרדכי דשלחנו יהא מתוקן כמו לכל השבת כולה.
מי שאין לו רצון לאכול לחם אין מוטל עליו לטרוח לאכול גם לחם ואין משמעות מהש"ס והפוסקים לאכול אז לחם רק מ"מ יסדר במפה שיהי' מעין סגנון סעודת קבע קצת. אשל אברהם מהדורא תנינא סי' ש'.
ובספר משפט צדק כתב בשם ספר מח"ב בשם מהרש"א וכ"כ רבינו הרמ"ע מפאנ"ו דטוב לעשות דבר מחודש לסעודת מלוה מלכה דבעי סעודה באנפי נפשה ולא משיריים. וע"ל בהשמטה לסעי' ת"נ:
ובספר ארחות חיים סי' ש' כתב בשם ספר ארחות יושר דאף שהיא שבע ונפשו קצה באכילה ושתיה מ"מ ידחיק א"ע ובזה ינצל שלא יצטרך לאכול מאכלים ומשקים מי המרים לרפואה. עוד שם בשם צדיק מפורסם שטוב לומר בשעת אכילת חמין במו"ש. חמין במוצ"ש מלוגמא:
עוד שם בשם הג' הקדוש מוהר"ר ארי' ליבוש אבד"ק וויזניצא זצוק"ל על מאמר הגמרא (שבת דף קי"ט) חמין במוצ"ש מלוגמא. והנה לא ביארו בגמרא לאיזה דבר הוא רפואה ואמר הוא ז"ל שהיא רפואה שלא יהיה לו עצבות והיא מרומז בפסוק ומחב"ש לעצבותם. כי מחב"ש ר"ת "חמין "במוצאי "שבת "מלוגמא וסמוך ליה לעצבותם לומר שהוא רפואה לעצבות:
ובשם הרב הצדיק הקדוש רבי אלימלך זללה"ה שסגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן הוא שיאכלו בכל מוש"ק איזה דבר לשם מצות סעודת מלוה מלכה ואף גם יאמרו בפה מלא לשם מצות סעודת מלוה מלכה ועי"ז יולדו בנקל בעזהשי"ת עכ"ל:
ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סימן קע"ד כתב וז"ל הנזהרים בסעודת הלוית ש"ק אין חיוב שיהי' בפת ויכול להיות אחר הרבה שעות מהבדלה ואולי מועיל גם ביום שלאחר כך כל שכוונתו בשביל כבוד לויה ושמעתי שיש גדולי הדור מנהיגים כן כעת או גם בכל ג' ימים דלבתר שבת קודש עכ"ל.
ובספר לבושי מכלול סי' ד' כתב שהרב הצדיק הקדוש רבי ר' שמעון מיערסלאב זצוק"ל הי' אוכל המלוה מלכה עם אנשים ביום א' בצהרים:
כדי ללוות את השבת. ובספר כנפי יונה ח"ב סי' ג' כתב וז"ל אחר הבדלה במ"ש מסדר שלחנו עם ב' ככרות ולא נקיט בידי' אלא חדא ואומר דא סעודתא דדוד מלכא. ובזכותה ניצל מחיבוט הקבר עכ"ל. ובהגהות מנהגים כתב בשם מרדכי דשלחנו יהא מתוקן כמו לכל השבת כולה.
מי שאין לו רצון לאכול לחם אין מוטל עליו לטרוח לאכול גם לחם ואין משמעות מהש"ס והפוסקים לאכול אז לחם רק מ"מ יסדר במפה שיהי' מעין סגנון סעודת קבע קצת. אשל אברהם מהדורא תנינא סי' ש'.
ובספר משפט צדק כתב בשם ספר מח"ב בשם מהרש"א וכ"כ רבינו הרמ"ע מפאנ"ו דטוב לעשות דבר מחודש לסעודת מלוה מלכה דבעי סעודה באנפי נפשה ולא משיריים. וע"ל בהשמטה לסעי' ת"נ:
ובספר ארחות חיים סי' ש' כתב בשם ספר ארחות יושר דאף שהיא שבע ונפשו קצה באכילה ושתיה מ"מ ידחיק א"ע ובזה ינצל שלא יצטרך לאכול מאכלים ומשקים מי המרים לרפואה. עוד שם בשם צדיק מפורסם שטוב לומר בשעת אכילת חמין במו"ש. חמין במוצ"ש מלוגמא:
עוד שם בשם הג' הקדוש מוהר"ר ארי' ליבוש אבד"ק וויזניצא זצוק"ל על מאמר הגמרא (שבת דף קי"ט) חמין במוצ"ש מלוגמא. והנה לא ביארו בגמרא לאיזה דבר הוא רפואה ואמר הוא ז"ל שהיא רפואה שלא יהיה לו עצבות והיא מרומז בפסוק ומחב"ש לעצבותם. כי מחב"ש ר"ת "חמין "במוצאי "שבת "מלוגמא וסמוך ליה לעצבותם לומר שהוא רפואה לעצבות:
ובשם הרב הצדיק הקדוש רבי אלימלך זללה"ה שסגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן הוא שיאכלו בכל מוש"ק איזה דבר לשם מצות סעודת מלוה מלכה ואף גם יאמרו בפה מלא לשם מצות סעודת מלוה מלכה ועי"ז יולדו בנקל בעזהשי"ת עכ"ל:
ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סימן קע"ד כתב וז"ל הנזהרים בסעודת הלוית ש"ק אין חיוב שיהי' בפת ויכול להיות אחר הרבה שעות מהבדלה ואולי מועיל גם ביום שלאחר כך כל שכוונתו בשביל כבוד לויה ושמעתי שיש גדולי הדור מנהיגים כן כעת או גם בכל ג' ימים דלבתר שבת קודש עכ"ל.
ובספר לבושי מכלול סי' ד' כתב שהרב הצדיק הקדוש רבי ר' שמעון מיערסלאב זצוק"ל הי' אוכל המלוה מלכה עם אנשים ביום א' בצהרים:
2
ג׳ולא אתבלי בעפרא לעלמין. בספר חסד לאברהם להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אברהם אזולאי זצוק"ל מעין רביעי נהר נ"ב כתב וז"ל במס' ברכות ובזוהר נמצא שיש קשר אל הנשמה עם הגוף אחר הסתלקה ואפי' אחר ששלטה הרקב בעצמות ימצא הקשר הזה בעצם הקטן שהוא כשאור שבעיסה בתחיית הגוף*ובספר קהלת משה פי' בשם גאון א' מה שפי' רש"י על מה שאמר אלישע ואת ובניך תחי' בנותר. עד תחיית המתים. ע"ד דאיתא בגמ' שלש מפתחות לא נמסרו לשליח וחד מינייהו מפתח של פרנסה. והקשו הגאונים הא אליהו החיה המת וגם נתן פרנסה בכד הקמח להצרפתית ואלישע תלמידו ג"כ עשה כן. ופירשו כי שלשה מפתחות ביחד לא נמסרו אבל א' נמסר ולא שנים כי לא יתכן שיהא שנים ביד התלמיד וא' ביד הרב והא ראי' כשנשבע אליהו שלא יהא גשם לקח לעצמו המפתח של גשם. מה עשה הקב"ה נטל נפש של בן האלמנה. והי' צריך למפתח של תחיית המתים והחזיר ליד הקב"ה מפתח של גשמים ומיד אמר לו הקב"ה לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה. והנה אלישע נתן לאשת עובדיה פרנסה בשמן ונטל מפתח של פרנסה וראה ברוח קדשו שיהא צריך באיזה זמן להחיות המת ואז תכלה הפרנסה מן השמן כי שני מפתחות לא נמסרו לתלמיד. לכן אמר לה ואת ובניך תחי' בנותר, היינו שתהי' לך פרנסה מן השמן עד תחיית המתים. ר"ל עד שיבא העת שאצטרך להחיות המת: והנרצה שהעצם הקטן הזה הוא תחת המוח בפנימיות הגלגולת ואינו דבוק אל עצם אחר והוא קטן כשעורה והוא עגול וקרוב אל המרובע ובו חוטי דם בדמות עכביש מסובכין אלו באלו כו' ע"ש:
ובספר מעבר יבק שפת אמת מאמר ב' פ"ו כ' וז"ל אמרו בויקרא רבה מהיכן נברא אדם מלוז של שדרה ולעתיד טל התחיה ירד על העצם הנשאר כפי דעת כל אחד ויעשה כשאור בעיסה ויתפשט לכאן ולכאן ויתמתחו מתוכו כל האברים וכל הגידים ועור ובשר ויתגלגלו עד ארץ ישראל ושם יקבלו רוחם. ואינו נהנה רק מסעודת שבת וי"א מיין הבדלה לבד. ודעת אחרים שאינו נהנה כלל מאכילה ושתי' ומדברי מדרש הנעלם דף קל"ג נראה שהוא בשדרה ונקרא רמאה דלא סביל טעמא דמזונא כשאר גרמי:
ובספר מעבר יבק שפת אמת מאמר ב' פ"ו כ' וז"ל אמרו בויקרא רבה מהיכן נברא אדם מלוז של שדרה ולעתיד טל התחיה ירד על העצם הנשאר כפי דעת כל אחד ויעשה כשאור בעיסה ויתפשט לכאן ולכאן ויתמתחו מתוכו כל האברים וכל הגידים ועור ובשר ויתגלגלו עד ארץ ישראל ושם יקבלו רוחם. ואינו נהנה רק מסעודת שבת וי"א מיין הבדלה לבד. ודעת אחרים שאינו נהנה כלל מאכילה ושתי' ומדברי מדרש הנעלם דף קל"ג נראה שהוא בשדרה ונקרא רמאה דלא סביל טעמא דמזונא כשאר גרמי:
3