טעמי המנהגים ת״לTa'amei HaMinhagim 430
א׳טעם. שכל אדם יש לו אלפים אמה לכל רוח.
1
ב׳וטעם. שאם הניח עירוב בע"ש לסוף אלפים יוכל לילך משם ולהלאה אלפים.*ועי' שע"ת סי' שצ"ז בשם הרדב"ז דמי שאינו יודע שיעור אלפים אמה יכול למדוד אותם דרך הלוכו והם אלפים פסיעות בינונית וכל מדידות מצוה מותרת ע"ש. ועי' ד"מ סימן ש"א סק"א בשם הג"א דאסור לפסוע בשבת יותר מאמה בפסיעה אחת אם אפשר לו ע"ש:
ופ"א נקראתי לכפר א' למול ילד א' בשביעי של פסח. ונסעתי שמה ביום ד' דחוה"מ והנחתי עירובי תחומין באמצע הדרך ולנתי שמה. והנה הדין הוא שאם לן שם הוי כאלו דר שם ואם הגיע לעיר אחרת וכלתה מדתו באמצע העיר אסור להלוך יותר. עי. מ"א סי' ת"ח סק"ב. ע"כ הלכתי בשביעי של פסח שעה א' קודם הליל' ומדדתי וספרתי הפסיעות שהם ד' אלפים. והמדידה הי' אורך ב' מנעלים הוי אמה א'. היינו מנעל א' מקום מצב הרגל ומנעל הוי בין רגל לרגל. עי' באה"ט סי' שצ"ז סק"א. ובכלות הד' אלפים המתנתי שמה עד הליל' ואח"כ הלכתי להעיר. והוא ע"ד שכ' בסי' תקכ"ז סעיף כ"ב דאם נזכר בי"ט ראשון שלא עירב יכול לערב בתנאי ע"ש. וכן כאן אמרתי אם היום הי' קודש א"כ בליל' הוא חול. ואם היום הי' חול והלילה הוא קודש הרי אני כשאר בני העיר. והצעתי זאת לפני הרב הגאון דפה מוה' צבי הירש אורינשטיין ז"ל ואמר שיפה עשיתי:
אחרי כתבי זאת ראיתי בשע"ת סי' תי"ו סעיף ב' בשם נ"ב מ"ת סי' מ"ח שכתב בפירוש להתיר ענין כזה ע"ש. כרמלית פי' כארמלית. כלומר כאלמנה שאינה בתולה ולא אשת איש. הגהות מהרב"פ סי' שמ"ה:
ועי' בספר ארחות חיים סי' שמ"ו בשם שו"ת הרי"ם שמיישב המנהג שנהגו לטלטל ע"י קטן עי' לבוש סי' שצ"ז וסי' ת"ח:
ופ"א נקראתי לכפר א' למול ילד א' בשביעי של פסח. ונסעתי שמה ביום ד' דחוה"מ והנחתי עירובי תחומין באמצע הדרך ולנתי שמה. והנה הדין הוא שאם לן שם הוי כאלו דר שם ואם הגיע לעיר אחרת וכלתה מדתו באמצע העיר אסור להלוך יותר. עי. מ"א סי' ת"ח סק"ב. ע"כ הלכתי בשביעי של פסח שעה א' קודם הליל' ומדדתי וספרתי הפסיעות שהם ד' אלפים. והמדידה הי' אורך ב' מנעלים הוי אמה א'. היינו מנעל א' מקום מצב הרגל ומנעל הוי בין רגל לרגל. עי' באה"ט סי' שצ"ז סק"א. ובכלות הד' אלפים המתנתי שמה עד הליל' ואח"כ הלכתי להעיר. והוא ע"ד שכ' בסי' תקכ"ז סעיף כ"ב דאם נזכר בי"ט ראשון שלא עירב יכול לערב בתנאי ע"ש. וכן כאן אמרתי אם היום הי' קודש א"כ בליל' הוא חול. ואם היום הי' חול והלילה הוא קודש הרי אני כשאר בני העיר. והצעתי זאת לפני הרב הגאון דפה מוה' צבי הירש אורינשטיין ז"ל ואמר שיפה עשיתי:
אחרי כתבי זאת ראיתי בשע"ת סי' תי"ו סעיף ב' בשם נ"ב מ"ת סי' מ"ח שכתב בפירוש להתיר ענין כזה ע"ש. כרמלית פי' כארמלית. כלומר כאלמנה שאינה בתולה ולא אשת איש. הגהות מהרב"פ סי' שמ"ה:
ועי' בספר ארחות חיים סי' שמ"ו בשם שו"ת הרי"ם שמיישב המנהג שנהגו לטלטל ע"י קטן עי' לבוש סי' שצ"ז וסי' ת"ח:
2