טעמי המנהגים תל״וTa'amei HaMinhagim 436
א׳טעם שאנו קורין הלל בר"ח. משום שרמזו דוד (בתהלים קנ) הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים וכופלין כל הנשמה כנגד חדש העובר.*כתב הכלבו אם בא לבהכ"נ סמוך להלל יקרא הלל תחיל' עם הציבור ואח"כ יתפלל ע"כ וכשאומר פסוקי דזמרה יפסיק ויאמר הללויה דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת בלא ברכה תחלה וסוף ויסמוך על ברכת ב"ש וישתבח כיון דהרבה פוסקים שלא יברך. אבל בימים שגומרין הלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמרה דאז לכ"ע צריך ברכה. א"ר סימן תכ"ב ס"ק י"א:
ובספר אשל אברהם שם כתב דלאו דוקא בימים שגומרים בהם ההלל. רק כל חוץ ר"ח כן הוא הדין. ע"כ בחוה"מ פסח ויו"ט אחרון ג"כ דינו כימים שגומרים בהם את ההלל להא מילתא:
אמנם בין ישתבח ליוצר אפילו בימים שגומרים את ההלל יאמר הלל עם הצבור בברכ' תחלה וסוף דהא מפסיקין לכל דבר מצוה כמבואר סי' נ"ג סעיף ג' ע"כ יוכל ג"כ לפסוק בברכות. ד"ח: (תניא רבתי):
ובספר אשל אברהם שם כתב דלאו דוקא בימים שגומרים בהם ההלל. רק כל חוץ ר"ח כן הוא הדין. ע"כ בחוה"מ פסח ויו"ט אחרון ג"כ דינו כימים שגומרים בהם את ההלל להא מילתא:
אמנם בין ישתבח ליוצר אפילו בימים שגומרים את ההלל יאמר הלל עם הצבור בברכ' תחלה וסוף דהא מפסיקין לכל דבר מצוה כמבואר סי' נ"ג סעיף ג' ע"כ יוכל ג"כ לפסוק בברכות. ד"ח: (תניא רבתי):
1
ב׳קונטרס אחרון
כנגד י"ב חדשים. והללוהו בתקע שופר היא הששה. ושם רמז לתקוע שופר. ייטיב פנים בשם ז' הגאון הקדוש מאוהל זצ"ל:
כנגד י"ב חדשים. והללוהו בתקע שופר היא הששה. ושם רמז לתקוע שופר. ייטיב פנים בשם ז' הגאון הקדוש מאוהל זצ"ל:
2