טעמי המנהגים תמ״בTa'amei HaMinhagim 442
א׳טעם. שתקנו לכפול הפסוקים מאודך. עד הודו. מפני שאמרם ישי ודוד ואחיו ושמואל. כדגרסינן בפרק ערבי פסחים דף קי"ט ע"א אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אוד"ך כי עניתני אמר דוד. אבן מאסו הבונים אמר ישי על דוד שהי' צעיר שבאחיו ורועה בצאן ולא הי' נחשב בעיניהם ולא עלה בלבם שיהי' הוא מלך. הבונים הבנים כתיב. מאת ה' היתה זאת. אמרו אחיו שהוא לשון רבים. זה היום עשה ה' נגילה. אמר שמואל שהי' מתנבא להם שסופם לגיל ולשמוח שיושיעם הקב"ה מיד אויביהם על ידו. אנא ה' הושיעה נא. אמרו אחיו. אנא ה' הצליחה נא. אמר דוד שהי' מצליח ומתפלל שיצליח גם במלכותו. ברוך הבא בשם ה'. אמר ישי כשבא דוד מן הצאן. ברכנוכם מבית ה'. אמר שמואל כשקרא אותם אל הזבח. אל ה' ויאר לנו. אמרו כולם. אסרו חג. אמר שמואל שאמר להם שיהי' מקריבין זבח שלמים לשמוח ולזרוק על המזבח. אלי אתה ואודך.. אמר דוד. הודו לד'. אמרו כולם. ומפני כבודם אנו כופלין אותם להראות שאנו חושבין כל פסוק מהם כפרשה בפני עצמה ולכך אנו פוסקין אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא לשנים וכופלין אותם אע"פ שהוא פסוק אחד. אבודרהם:
1