טעמי המנהגים תמ״וTa'amei HaMinhagim 446
א׳טעם. שחולצין התפילין בר"ח קודם תפלת מוסף אפי' במקום שאין אומרים כתר יתנו לך. מפני שתפלת מוסף הוא במקום הקרבת הקרבן מוסף שבו ביום ואנו עושין אותו כמו יו"ט לפחות בעת ההקרבה וי"ט אין צריך אותו וכ"ש במקום שאומרים כתר שכיון שאומרים קדושת כתר אין צריכין לכתר תפילין*ובפרי עץ חיים שער ר"ח פ"ג כ' מנהג הרח"ו ז"ל שלא להניח תפילין דר"ת לאחר שאמרו קדושת כתר עד שחרית של יום ב'. כי הליל' מפסקת. והרמ"ע חולק אף שהי' ירידה בחטאת דר"ח דאסקי תיכף אחר מוסף ויש להניח ע"כ:
ואם חולץ התפילין אחר הקדיש שקודם מוסף לא יקפלם תיכף. כדי שלא יהא הפסק כ"כ בין הקדיש להתפל'. נלמד ממה שכתב הפ"מ סימן נ"ה סק"א דהקדיש שאומרים קודם תפלת י"ח על העמוד בשבת במנחה קאי לס"ת והא דא"א על הבימה כדי שידעו העם מתי יתחילו ש"ע. וע"ל סעי' נ"ה:
אם בשעה שהציבור אומרים כתר עדיין הוא עומד לבוש בתפילין נוהגין העולם לכסות התפילין ונכון הוא. ארחות חיים סי' תכ"ג אות ז': אפי' בעת שאומרים התפלה בלחש. לבוש סי' כ"ה סעי' י"ג. ובזוהר פרשת פנחס דמי שמתפלל מוסף בתפילין חייב מיתה:*ועי' מ"א סי' תכ"ג ס"ק ו' דיש מקפידין שלא לחלוץ עד אחר הקדיש כדי שיהי' ד' קדישים. ועי' פ"מ סי' תרנ"א ס"ק ז' וז"ל ובשו"ת מנחם עזרי' כתוב ראוי להסיר תפילין בר"ח כשהגיע יה"ר שנשמור וכו' לא בשעה שרוצה להתפלל מוסף. (משום דבני מערבא היו מברכין על חליצת תפילין אקב"ו לשמור חקיו אע"ג שאין לברך על חליצתן כיון דליכא ברכה בהא ש"ד. עטרת זקנים סי' כ"ה ואליהו רבה סי' כ"ה אות כ"ה כתב דבר"ח יש לחלצן אחר קדושות ובא לציון כו' אבל לא ימתין עד אחר הקדיש דהוי יותר כחולץ לפני רבו כיון שעומד להתחלת התפלה ע"ש. ובמקום שמכניסין הס"ת לאחר ובא לציון לא יחלוץ עד שיחזירו הס"ת ויניחוהו בהיכל. או"ח שם סעיף י"ג. ובחוה"מ של סוכות קודם הלל. ובחוה"מ של פסח הציבור חולצין קודם הלל והש"ץ אחר הלל. מ"א שם:
ואם חולץ התפילין אחר הקדיש שקודם מוסף לא יקפלם תיכף. כדי שלא יהא הפסק כ"כ בין הקדיש להתפל'. נלמד ממה שכתב הפ"מ סימן נ"ה סק"א דהקדיש שאומרים קודם תפלת י"ח על העמוד בשבת במנחה קאי לס"ת והא דא"א על הבימה כדי שידעו העם מתי יתחילו ש"ע. וע"ל סעי' נ"ה:
אם בשעה שהציבור אומרים כתר עדיין הוא עומד לבוש בתפילין נוהגין העולם לכסות התפילין ונכון הוא. ארחות חיים סי' תכ"ג אות ז': אפי' בעת שאומרים התפלה בלחש. לבוש סי' כ"ה סעי' י"ג. ובזוהר פרשת פנחס דמי שמתפלל מוסף בתפילין חייב מיתה:*ועי' מ"א סי' תכ"ג ס"ק ו' דיש מקפידין שלא לחלוץ עד אחר הקדיש כדי שיהי' ד' קדישים. ועי' פ"מ סי' תרנ"א ס"ק ז' וז"ל ובשו"ת מנחם עזרי' כתוב ראוי להסיר תפילין בר"ח כשהגיע יה"ר שנשמור וכו' לא בשעה שרוצה להתפלל מוסף. (משום דבני מערבא היו מברכין על חליצת תפילין אקב"ו לשמור חקיו אע"ג שאין לברך על חליצתן כיון דליכא ברכה בהא ש"ד. עטרת זקנים סי' כ"ה ואליהו רבה סי' כ"ה אות כ"ה כתב דבר"ח יש לחלצן אחר קדושות ובא לציון כו' אבל לא ימתין עד אחר הקדיש דהוי יותר כחולץ לפני רבו כיון שעומד להתחלת התפלה ע"ש. ובמקום שמכניסין הס"ת לאחר ובא לציון לא יחלוץ עד שיחזירו הס"ת ויניחוהו בהיכל. או"ח שם סעיף י"ג. ובחוה"מ של סוכות קודם הלל. ובחוה"מ של פסח הציבור חולצין קודם הלל והש"ץ אחר הלל. מ"א שם:
1
ב׳קונטרס אחרון
לכסות התפילין. ובסידור יעב"ץ כתב דאם השעה דחוקה יזיזם ממקומן ע"ש:
לכסות התפילין. ובסידור יעב"ץ כתב דאם השעה דחוקה יזיזם ממקומן ע"ש:
2