טעמי המנהגים תנ״גTa'amei HaMinhagim 453
א׳טעם. למה אנו מברכין ברכת הלבנה במוש"ק. כי אז נחרב הבית והלכה השכינה בגלות. לכן אנו אומרים שעתידין להתחדש כמותה. הרי ביום שנחרב אנו מבשרין חדוש ישראל והשכינה.*אין מברכין על הירח אלא במו"ש כשהוא מבושם ובגדיו נאים וממתינין עד י' בחודש היינו שיום א' הוא י' אבל אם בשבת הוא י' אין ממתינין. עיין מ"א סי' תכ"ו סק"ג.
ועי' במק"מ על הזוהר פ' וארא דף ל' ע"ב שכתב וז"ל בח"י דף ל"ב כתב קבלנו מרבינו האריז"ל שלא לקדש הלבנה עד ז' למולד ואף אם חל מוצאי שבת אחר ד' וה' מהמולד לא נקדשוה כל שלא עברו עליה ז' ימים וכן ראיתי להבאים בסוד ה' לא חששו לטעם שלא להחמיץ המצוה ולא לטעם שרוב הצבור מתקבצים אז ולא לטעם שהם מבושמים ומינה לא תזוע עכ"ל. ובזוהר חי פ' וארא דף ל"ח ע"ג כתב שם מרירות על דברי ח"י כי אין מזה זכר בדברי מרן האריז"ל אדרבא מבואר בהדי' בפע"ח ברכת הלבנה אנו אומרים בר"ח. ומסיים לכך אנו אומרים ברכה זאת בר"ח מפני שהיא מתחדשת בר"ח. וכתב שם אלו הי' יודע בימי חורפו שמנהג זה נתפשט ע"י הח"י בודאי הי' נהג לקדש בר"ח אלא שסבר שהוא ע"י רבינו ב"י וכעת א"א לו עוד לשנות בימי סבא ע"ש:
ועי' מ"א סי' תכ"ו ס"ק י"ג וז"ל בספר הקנה כתב מצוה מן המובחר לקדשה ביום ראשון וכן דעת הרמב"ם וסמ"ג ובלבוש כתב שאם חל מו"ש הראשון ו' ימים בחודש או אפי' ה' ימים ורואין בו הלבנ' שאורה רב ומתוק שיש לסמוך על תלמידי רבינו יונה ולברך עליה בעוד שהוא מבושם בשמחת שבת ובגדים נאים ולא ימתין עד אחר ז' לברך בחול ע"ש:
ובספר מעשה רב להגאון הקדוש מוהר"ר אליהו מווילנא ז"ל אות קנ"ו כתב דאין מחמצין המצוה עד ז' ימים אחר המולד או עד מו"ש רק תיכף אחר ג"י מקדשין וכן מקדשין קודם ט"ב וקודם יו"כ:
ובספר אשל אברהם שם כתב כשם שע"י מה שיש ה' לילות ממתינין עד ליל מוש"ק. כן נראה להמתין מלקדש ביחיד עד שיהי' בין הציבור אם יודע בבירור שיהי' לו אח"כ. כי ברוב עם הדרת מלך הוא כמו ההידור של מוש"ק:
ובספר ארחות חיים שם בהגהות כ' ראיתי במכתבי בעל דע"ק דעדיף לקדש ביחיד במוצ"ש מלהמתין על ציבור לקדשה אח"כ בחול. ועי' קונטרס אחרון לטעמי המנהגים בהשמטת לסעי' תנ"ד: פע"ח שער ר"ח פי"ג בשם הרח"ו:
ועי' במק"מ על הזוהר פ' וארא דף ל' ע"ב שכתב וז"ל בח"י דף ל"ב כתב קבלנו מרבינו האריז"ל שלא לקדש הלבנה עד ז' למולד ואף אם חל מוצאי שבת אחר ד' וה' מהמולד לא נקדשוה כל שלא עברו עליה ז' ימים וכן ראיתי להבאים בסוד ה' לא חששו לטעם שלא להחמיץ המצוה ולא לטעם שרוב הצבור מתקבצים אז ולא לטעם שהם מבושמים ומינה לא תזוע עכ"ל. ובזוהר חי פ' וארא דף ל"ח ע"ג כתב שם מרירות על דברי ח"י כי אין מזה זכר בדברי מרן האריז"ל אדרבא מבואר בהדי' בפע"ח ברכת הלבנה אנו אומרים בר"ח. ומסיים לכך אנו אומרים ברכה זאת בר"ח מפני שהיא מתחדשת בר"ח. וכתב שם אלו הי' יודע בימי חורפו שמנהג זה נתפשט ע"י הח"י בודאי הי' נהג לקדש בר"ח אלא שסבר שהוא ע"י רבינו ב"י וכעת א"א לו עוד לשנות בימי סבא ע"ש:
ועי' מ"א סי' תכ"ו ס"ק י"ג וז"ל בספר הקנה כתב מצוה מן המובחר לקדשה ביום ראשון וכן דעת הרמב"ם וסמ"ג ובלבוש כתב שאם חל מו"ש הראשון ו' ימים בחודש או אפי' ה' ימים ורואין בו הלבנ' שאורה רב ומתוק שיש לסמוך על תלמידי רבינו יונה ולברך עליה בעוד שהוא מבושם בשמחת שבת ובגדים נאים ולא ימתין עד אחר ז' לברך בחול ע"ש:
ובספר מעשה רב להגאון הקדוש מוהר"ר אליהו מווילנא ז"ל אות קנ"ו כתב דאין מחמצין המצוה עד ז' ימים אחר המולד או עד מו"ש רק תיכף אחר ג"י מקדשין וכן מקדשין קודם ט"ב וקודם יו"כ:
ובספר אשל אברהם שם כתב כשם שע"י מה שיש ה' לילות ממתינין עד ליל מוש"ק. כן נראה להמתין מלקדש ביחיד עד שיהי' בין הציבור אם יודע בבירור שיהי' לו אח"כ. כי ברוב עם הדרת מלך הוא כמו ההידור של מוש"ק:
ובספר ארחות חיים שם בהגהות כ' ראיתי במכתבי בעל דע"ק דעדיף לקדש ביחיד במוצ"ש מלהמתין על ציבור לקדשה אח"כ בחול. ועי' קונטרס אחרון לטעמי המנהגים בהשמטת לסעי' תנ"ד: פע"ח שער ר"ח פי"ג בשם הרח"ו:
1
ב׳קונטרס אחרון
עד י' בחודש*בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"ד כתב כשחל ז' אדר ביום ה' ואז הי' בלילי ה' נגהי יום ו' כבר עברו ז' ימים מיום המולד. ויש שהי' רוצין לקדש אז כיון שביום הקודם הי' מיתת משה רבינו ע"ה וניתן רשות ליהושע שהוא פני לבנה ולא הי' רוצים להמתין עד מוש"ק. כתב שם דראוי לגעור באותן שרוצין לעשות כן כי אין לנו לבדות חידושי דינים: ובסידור יעב"ץ כתב דאם מו"ש קודם ז' בחודש ממתינין עד מו"ש אבל לא יותר. וכ"ש בימות הגשמים שאין להמתין על מ"ש יותר מז'. גם האבל אם ז' של לבנה הוא בתוך ימי אבילתו לא יחמיץ המצוה. וכן יש לקדשה לפני יו"כ דשהוי מצוה לא משהינן ע"ש. ועי' בהשמטה לסעי' תשע"ה:
עד י' בחודש*בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"ד כתב כשחל ז' אדר ביום ה' ואז הי' בלילי ה' נגהי יום ו' כבר עברו ז' ימים מיום המולד. ויש שהי' רוצין לקדש אז כיון שביום הקודם הי' מיתת משה רבינו ע"ה וניתן רשות ליהושע שהוא פני לבנה ולא הי' רוצים להמתין עד מוש"ק. כתב שם דראוי לגעור באותן שרוצין לעשות כן כי אין לנו לבדות חידושי דינים: ובסידור יעב"ץ כתב דאם מו"ש קודם ז' בחודש ממתינין עד מו"ש אבל לא יותר. וכ"ש בימות הגשמים שאין להמתין על מ"ש יותר מז'. גם האבל אם ז' של לבנה הוא בתוך ימי אבילתו לא יחמיץ המצוה. וכן יש לקדשה לפני יו"כ דשהוי מצוה לא משהינן ע"ש. ועי' בהשמטה לסעי' תשע"ה:
2