טעמי המנהגים ת״סTa'amei HaMinhagim 460
א׳טעם. מה שנוהגין לומר ג' פעמים שלום עליכם אחר ברכת הלבנה כי הקטרוג הראשון (שהוא הפך השלום) הי' ע"י הלבנ"ה שאמרה א"א לשני מלכים וכו' והנה ברכת הלבנה אנו מברכין שתתמלא פגימת הלבנה ובמהרה תהי' אור הלבנה כאור החמה ויהי' שלום, וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו'. ע"כ אנו אומרים זה לזה שלום עליכם. והנה למה אומרים ג' פעמים. על פי מה שכתב שלום רב לאוהבי תורתך. ואין למו מכשול. שהוא ע"ד שאמרו ז"ל ימים שנים רבים שלשה א"כ לשון ריבוי מורה על מספר שלשה. וז"ש שלו"ם ר"ב לאוהבי תורתך. כשהשלום הוא בריבוי להם היינו ג' פעמים אז ואין למו מכשול. ע"כ אומרים בחידוש לבנה (שכל המאורעות הם על ידה כי הוא הגלגול היותר קרוב אלינו) ג"פ שלום אז אין לנו מכשול.*ובשלטי הגבורים על מרדכי אלפס ברכות פ"ח כתב דאם אין לו אלא אחד בשעת קידוש הלבנ' נותן שלום לחבירו ג"פ. עוד כתב דאם מברך בחול יש לו ללבוש בגד שבת:
כתב א"ר סי' תר"ב סק"ז וז"ל כתב בסוף ספר אורח חיים סיפר לי החסיד מהר"י מייזל"ש מעשה בא' שפגע בו כותים בלילה ורצו להרגו וביקש מהם שיניחנו לעשות מצוה א' קודם מותו. והלבנה היתה בחידושה וקדשה בפניהם בכוונ' גדול'. ונעשה לו נס כשדלג וקפץ ג"פ כמנהג ונשאו הרוח וניצל מהם. וגם שמעתי שמי שמקדש הלבנ' מיום שיקדשה לא ידאוג שימות באותו החודש מאותו היום ואילך ע"ש:
סגולה לכאב השיניים מהרב הצדיק הקדוש מהר"י מרוזין זצוק"ל לומר בשעת קידוש הלבנ' אחרי אומרו כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה ג"פ. יאמר בכל פעם ולא יהי' לי כאב שיניים: (בני יששכר). ועי' מ"א סימן תכ"ו ס"ק י"א:
כתב א"ר סי' תר"ב סק"ז וז"ל כתב בסוף ספר אורח חיים סיפר לי החסיד מהר"י מייזל"ש מעשה בא' שפגע בו כותים בלילה ורצו להרגו וביקש מהם שיניחנו לעשות מצוה א' קודם מותו. והלבנה היתה בחידושה וקדשה בפניהם בכוונ' גדול'. ונעשה לו נס כשדלג וקפץ ג"פ כמנהג ונשאו הרוח וניצל מהם. וגם שמעתי שמי שמקדש הלבנ' מיום שיקדשה לא ידאוג שימות באותו החודש מאותו היום ואילך ע"ש:
סגולה לכאב השיניים מהרב הצדיק הקדוש מהר"י מרוזין זצוק"ל לומר בשעת קידוש הלבנ' אחרי אומרו כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה ג"פ. יאמר בכל פעם ולא יהי' לי כאב שיניים: (בני יששכר). ועי' מ"א סימן תכ"ו ס"ק י"א:
1