טעמי המנהגים תס״דTa'amei HaMinhagim 464
א׳טעם. שנוהגין לנער בכנפי בגדיהם. אחר קידוש לבנה. לנער הקליפות שנתעוררו ע"י קטרוג הלבנה. עמק ברכה. ובסידור האריז"ל כתב שינער שולי כנפי ציצית כי היא נגד מלכות. כתב הט"ז סי' תכ"ו סק"ד בשם ספר שושן סודות דמתחלה מסתכל בלבנה ואח"כ מסתכל למטה וגו' הברכה. וע"ל סעי' תשכ"ה:
1
ב׳סימני המועדים
2
ג׳לעולם לא בד"ו פסח. ולא גה"ז עצרת. ולא אד"ו ר"ה. ולא אג"ו יום הכפורים. ולא זב"ד פורים. לא בד"ו פסח. אנו פוסלין סי' בד"ו לפסח. מפני שאם יבא פסח ביום שני. יבא יום הכפורים ביום ששי ולא יוכל להיות בששי משום מתיא. שאם ימות מת בששי יעמוד שני ימים יום הכפורים ושבת ויסריח. וכן אם יבא פסח ביום ד'. יבא יום הכפורים ביום ראשון ואיכא משום מתיא. וכן אם יבא פסח ביום ו'. יבא יום הושענא רבה בשבת ותתבטל ערבה מפני שאינה דוחה שבת. אבודרהם:
3
ד׳סימן לכל מועדי השנה א"ת. ב"ש. ג"ר. ד"ק. ה"ץ. ו"פ. פי' יום ראשון של פסח יהיה ט' באב והסימן א"ת. ויום שני של פסח יהיה שבועות והסימן ב"ש. ויום שלישי של פסח יהי' ראש השנה והסימן ג"ר. יום רביעי של פסח יהי' יום קנין התורה והוא שמחת תורה והסימן ד"ק. ויום חמישי של פסח יהיה צום כפור והסימן ה"ץ. ויום ו' של פסח הי' פורים שעבר באותה שנה והסימן ו"פ. שם. ולעולם ביום שיהי' פורים יהי' ל"ג בעומר וסימן פל"ג. או"ח סי' תכ"ח סעי' א':
4
ה׳קונטרס אחרון
שינער שולי כנפי ציצית. וטעם שמנערין כנפי הציצית דוקא אחר קידוש לבנה ולא בשאר מצות. לרמז בזה שאין אנו מאותן שעובדין לצבא השמים. רק לקיים מצות השם כמו שאין מקיימין במצות ציצית*ומטעם זה אומרים ג"כ עלינו אחר קידוש לבנה כמו שמכריזין אחר שגומרין מצות לולב בהלל והושענות והקפות למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד. וכן כאן אומרים שלא שם חלקנו כהם כו' ואנחנו כורעים כו' לפני ממ"ה הקב"ה ועי' סעי' תת"ז: . בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אליעזר מקאמארנא זצוק"ל:
שינער שולי כנפי ציצית. וטעם שמנערין כנפי הציצית דוקא אחר קידוש לבנה ולא בשאר מצות. לרמז בזה שאין אנו מאותן שעובדין לצבא השמים. רק לקיים מצות השם כמו שאין מקיימין במצות ציצית*ומטעם זה אומרים ג"כ עלינו אחר קידוש לבנה כמו שמכריזין אחר שגומרין מצות לולב בהלל והושענות והקפות למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד. וכן כאן אומרים שלא שם חלקנו כהם כו' ואנחנו כורעים כו' לפני ממ"ה הקב"ה ועי' סעי' תת"ז: . בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אליעזר מקאמארנא זצוק"ל:
5
ו׳דמתחלה מסתכל בלבנה. בענין ברכת הלבנה כתב המקובל הגדול מו"ה טודרוס הלוי ז"ל בספר אוצר הכביד וז"ל שמעתי אומרים על מורי דודי ר' מאיר הלוי שהיה מזהיר אזהרות רבות שלא להסתכל בלבנה כמו שהזהירו רז"ל שלא להסתכל בקשת כו' וכתבתי זה לאפוקי ממנהג רוב העולם שמסתכלים בה כשמברכין אותה כמעט כל משך אמירת כל הברכה והשייך לזה שאין להסתכל בה כ"א כמו לגבי הקשת דהיינו כשרוצה לברך יראה אותה ואח"כ יעלים עיניו ממנה. עי' שבט מוסר פ"מ:
וע"ש פרק ט"ז שצוה ר' אלעזר הגדול ז"ל להורקנוס בנו ואמר לו בני אל תשב בצל החמה בימי תמוז ואב וכ"ש שלא תישן.*כתב בספר אשל אברהם סי' רל"ט וז"ל מ"ש המ"א סק"ז שלא לישן בחדר יחידי. נראה דהיינו דוקא בלילה וביום אין שום חשש בזה. ונראה שכן ע"י אור הנר אין חשש ע"ש ובספר תו יהושע כתב בשם פוסקים דבית יחידי הוא שעומדת יחידי בלא בתים סביבה אבל לא בית גדול ודרים שם דיורין הרבה ויש שם חדר אחד פנוי בכה"ג מותר לישן שם יחידי כמבואר בעבודת הקודש מאזולאי צפורן שמיר סי' ז' דבית יחידי הוא דמיחדא משאר בתי:
ובספר מעשה רב להגר"א כתב שאלוהו אם רשאי לישן יחידי בסוכה והשיב שומר מצוה לא ידע דבר רע ע"כ: ואל תישן לאור הלבנה וע"ז נאמר יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ביום מפני קטב מרירי ובלילה מפני אגרת בת מחלת וכ"ש כשהלבנה בחידושה ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם:
אלו ימים שלא יחולו בשבת לעולם. יום שני דפסח. ודר"ה ודסוכות ור"ח כסליו. טבת. תמוז. אלול. ושמחת תורה. ויום ראשון דשבועות. ופורים. ור"ח אייר. סיון. ומרחשון. אדר. ואדר: לידע החדשים שלעולם הם מלאים ואותם שלעולם הם חסרים.
מלאים. ניסן. סיון. אב. תשרי. שבט. חסרים. אייר. תמוז. אלול טבת. אדר. חשון וכסליו פעמים שניהם מלאים ואז נקראת השנה שלימה. ופעמים שניהם חסרים ואז נקראת השנה חסרה. ופעמים שחשון חסר וכסליו מלא ואז נקראת כסדרה:
לידע הימים שהוקבעו בהם ראשי חדשים ולא בזולתם והיינו דוקא ביום השני של ר"ח שהוא העיקר לחשבון:
ניסן א. ג. ה. ז. אייר ב. ג. ה. ז. סיון א. ג. ד. ו. תמוז א. ג. ה. ו. אב ב. ד. ו. ז. אלול א. ב. ד. ו. תשרי ב. ג. ה. ז. חשון ב. ד. ה. ז. כסליו א. ב. ג. ד. ה. ו. טבת א. ב. ג. ד. ו. שבט ב. ג. ד. ה. ז. אדר ז. ב. ד. ו. וכשהשנים הם מעוברות. אדר ראשון ב. ד. ה. ז. אדרשני ב. ד. ו. ז.: לידע החדשים שלעולם אינם ר"ח כי אם יום א' ואותם שלעולם הם ב' ימים:
ר"ח יום א' בלבד. ניסן. סיון. אב. תשרי שבט. ר"ח לעולם ב.' ימים. אייר. תמוז. אלול. חשון. אדר ראשון. אדר שני. כסליו וטבת. לפעמים שהם ב' ימים. ולפעמים שהוא יום אחד בלבד. כיצד כשחשון וכסליו שניהם מלאים אז יהיו כסליו וטבת ב' ימים ר"ח. וכשיהיו שניהם חסרים אז לא יהיה כי אם יום א'. וכשיהי' א' חסר וא' מלא אז כסליו יהיה יום א' ר"ח. וטבת ב' ימים. סימני השנים הפשוטות והשנים המעוברות: סימני הפשוטות: בה"ג. בש"ה. זכ"ה. הש"א. הכ"ז. זש"ג. זח"א. וסימני המעוברות בח"ה. בש"ז. גכ"ז. הש"ג. הח"א. זש"ה. זח"ג: פי' האות ראשונה מורה על קביעות ר"ה. והאות השניה מורה על השנה. שלימה. או כסדרה. או חסרה. והאות הג' מורה על קביעות ראש חודש ניסן ופסח:
וע"ש פרק ט"ז שצוה ר' אלעזר הגדול ז"ל להורקנוס בנו ואמר לו בני אל תשב בצל החמה בימי תמוז ואב וכ"ש שלא תישן.*כתב בספר אשל אברהם סי' רל"ט וז"ל מ"ש המ"א סק"ז שלא לישן בחדר יחידי. נראה דהיינו דוקא בלילה וביום אין שום חשש בזה. ונראה שכן ע"י אור הנר אין חשש ע"ש ובספר תו יהושע כתב בשם פוסקים דבית יחידי הוא שעומדת יחידי בלא בתים סביבה אבל לא בית גדול ודרים שם דיורין הרבה ויש שם חדר אחד פנוי בכה"ג מותר לישן שם יחידי כמבואר בעבודת הקודש מאזולאי צפורן שמיר סי' ז' דבית יחידי הוא דמיחדא משאר בתי:
ובספר מעשה רב להגר"א כתב שאלוהו אם רשאי לישן יחידי בסוכה והשיב שומר מצוה לא ידע דבר רע ע"כ: ואל תישן לאור הלבנה וע"ז נאמר יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ביום מפני קטב מרירי ובלילה מפני אגרת בת מחלת וכ"ש כשהלבנה בחידושה ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם:
אלו ימים שלא יחולו בשבת לעולם. יום שני דפסח. ודר"ה ודסוכות ור"ח כסליו. טבת. תמוז. אלול. ושמחת תורה. ויום ראשון דשבועות. ופורים. ור"ח אייר. סיון. ומרחשון. אדר. ואדר: לידע החדשים שלעולם הם מלאים ואותם שלעולם הם חסרים.
מלאים. ניסן. סיון. אב. תשרי. שבט. חסרים. אייר. תמוז. אלול טבת. אדר. חשון וכסליו פעמים שניהם מלאים ואז נקראת השנה שלימה. ופעמים שניהם חסרים ואז נקראת השנה חסרה. ופעמים שחשון חסר וכסליו מלא ואז נקראת כסדרה:
לידע הימים שהוקבעו בהם ראשי חדשים ולא בזולתם והיינו דוקא ביום השני של ר"ח שהוא העיקר לחשבון:
ניסן א. ג. ה. ז. אייר ב. ג. ה. ז. סיון א. ג. ד. ו. תמוז א. ג. ה. ו. אב ב. ד. ו. ז. אלול א. ב. ד. ו. תשרי ב. ג. ה. ז. חשון ב. ד. ה. ז. כסליו א. ב. ג. ד. ה. ו. טבת א. ב. ג. ד. ו. שבט ב. ג. ד. ה. ז. אדר ז. ב. ד. ו. וכשהשנים הם מעוברות. אדר ראשון ב. ד. ה. ז. אדרשני ב. ד. ו. ז.: לידע החדשים שלעולם אינם ר"ח כי אם יום א' ואותם שלעולם הם ב' ימים:
ר"ח יום א' בלבד. ניסן. סיון. אב. תשרי שבט. ר"ח לעולם ב.' ימים. אייר. תמוז. אלול. חשון. אדר ראשון. אדר שני. כסליו וטבת. לפעמים שהם ב' ימים. ולפעמים שהוא יום אחד בלבד. כיצד כשחשון וכסליו שניהם מלאים אז יהיו כסליו וטבת ב' ימים ר"ח. וכשיהיו שניהם חסרים אז לא יהיה כי אם יום א'. וכשיהי' א' חסר וא' מלא אז כסליו יהיה יום א' ר"ח. וטבת ב' ימים. סימני השנים הפשוטות והשנים המעוברות: סימני הפשוטות: בה"ג. בש"ה. זכ"ה. הש"א. הכ"ז. זש"ג. זח"א. וסימני המעוברות בח"ה. בש"ז. גכ"ז. הש"ג. הח"א. זש"ה. זח"ג: פי' האות ראשונה מורה על קביעות ר"ה. והאות השניה מורה על השנה. שלימה. או כסדרה. או חסרה. והאות הג' מורה על קביעות ראש חודש ניסן ופסח:
6