טעמי המנהגים תס״זTa'amei HaMinhagim 467
א׳טעם. שאין נופלין על פניהם בכל חודש ניסן. מפני שי"ב נשיאים הקריבו י"ב ימים וכל יום הקרבן הי' יו"ט שלו ואח"כ ע"פ ופסח וא"ח. א"כ יצא רוב החודש בקדושה לפיכך עושין כולו קודש.*בספר אגרא דכלה (פקודי) כתב בשם הרב הצדיק הק' מהר"מ זצוק"ל דבאותן הי"ב ימים הראשונים דניסן ימי הקרבת הנשיאים. המה כח כללי לי"ב חדשי השנה כל יום רומז לחדש שלם. וזכי הראות יכולין להתבונן בכל יום איזה מאורעות יהי' בחודש אשר נגד היום ההוא. כבוד אדמו"ר הרב הקדוש מוהר"ר יעקב יצחק הי' כותב ברוח קדשו בכל יום מה יהי' בכל חדש כנודע הדבר לחבורתינו קודש. ובאותו השנה שנתבקש בישיבה של מעלה בחדש מנחם לא כתב רק עד מנחם והענין הוא בפרסום:
פי' בזה הפסוק ביום החדש הראשון באחד לחדש. הול"ל בקיצור בא' לחדש הראשון. רק דלפי הנ"ל יום הראשון הוא נגד כל החדש הראשון. וז"ש ביום החודש הראשון. ר"ל באות יום שהוא נגד החדש הראשון היינו באחד לחדש: ב"י סי' תכ"ט:
פי' בזה הפסוק ביום החדש הראשון באחד לחדש. הול"ל בקיצור בא' לחדש הראשון. רק דלפי הנ"ל יום הראשון הוא נגד כל החדש הראשון. וז"ש ביום החודש הראשון. ר"ל באות יום שהוא נגד החדש הראשון היינו באחד לחדש: ב"י סי' תכ"ט:
1
ב׳קונטרס אחרון
הי' יו"ט שלו. אין אומרים כל ימי ניסן צו"צ וצדוק הדין כי והוא רחום ותחנון וצ"צ וצדוק הדין לעולם שוין הם. מנהגים. וכן יה"ר שאחר קריאת התורה אין אומרים בניסן ולא כל יום שאין נופלין בו. וכשאין אומרים צדוק הדין אז א"א קדיש חוץ מע"ש אחר חצות שאז אומר צדוק הדין בהליכה וא"א קדיש. הגהות מנהגים. ולחכם בפניו ג"כ א"א רק בל"ג או ט"ו באב ובשבט. וימים שאחר ר"ח סיון לשבועות וכן בתשעה באב מותר לומר צדוק הדין על חכם בפניו אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחודש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד. עי' ט"ז או"ח סי' ת"כ ודרך החיים. ועי' באה"ט סי' שע"ו סק"ג בשם א"ח דאם נקבר בלילה אין אומרים לא צדוק הדין ולא קדיש בבה"ק:
הי' יו"ט שלו. אין אומרים כל ימי ניסן צו"צ וצדוק הדין כי והוא רחום ותחנון וצ"צ וצדוק הדין לעולם שוין הם. מנהגים. וכן יה"ר שאחר קריאת התורה אין אומרים בניסן ולא כל יום שאין נופלין בו. וכשאין אומרים צדוק הדין אז א"א קדיש חוץ מע"ש אחר חצות שאז אומר צדוק הדין בהליכה וא"א קדיש. הגהות מנהגים. ולחכם בפניו ג"כ א"א רק בל"ג או ט"ו באב ובשבט. וימים שאחר ר"ח סיון לשבועות וכן בתשעה באב מותר לומר צדוק הדין על חכם בפניו אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחודש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד. עי' ט"ז או"ח סי' ת"כ ודרך החיים. ועי' באה"ט סי' שע"ו סק"ג בשם א"ח דאם נקבר בלילה אין אומרים לא צדוק הדין ולא קדיש בבה"ק:
2
ג׳עושין כולו קודש. בספר עולת החדש פי' החדש הזה לכ"ם ראש חדשים*בספר דעת משה להרב הצדיק הקדוש מקאזניץ זצוק"ל כתב ששמע מאביו זללה"ה על פסוק החודש הזה לכם. שבכל ר"ח ניסן מחליפים השרים שלמעלה ומעבירין כל אחד מהתמנותו כדי להראותן שאינם ברשות עצמן. רק שהם תחת ממשלתו ית"ש כחומר ביד היוצר. והוא מהעדי מלכין ומהקים מלכין. ולזה מרמז לנו הכתוב החודש הזה לכם. שהתחדשות השרים שלמעלה תהיה מסורה לכם ובידכם נתנו בכל אשר תגזרו אומר איזה מהם לעבור ולמנות אחר תחתיו כן יקום:
וזהו מה שאמרו בגמרא למלכי ישראל מניסן מנינן. שהשרי מעלה מנינן מניסן עפ"י מלכי ישראל מאן מלכי רבנן ככל אשר יגזרו עליהם. גם מה דאיתא בגמ' ר"ח ניסן הוא ר"ה למלכים הוא ג"כ כנ"ל שביד הצדיקים הכח להסיר השרים שלמעלה אשר לא טובים ולמנות על מקומם שרים שיהי' טובים ויטו לב מלך ושרים לטוב עלינו ועל כל ישראל:
ובספר עבודת ישראל לשבועות פי' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ע"ד שהריב"ש הקדוש אמר כשהגיע ר"ח ניסן שהוא ר"ה למלכים והושיב כל מלאך של כנו וכשראה מלאך א' שלא ישר בעיניו הי' ממנה אחר תחתיו. וזה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. שאתם תמנו ותמליכו כל המלאכים המשרתים אותי לכל הישר בעיניהם: . ע"ד דאיתא בש"ע א"ח סי' רכ"ט שאין מתענין בכל חדש ניסן. וזה החדש הזה. דהיינו כל החדש. לכם ראש חדשים. היינו כל יום ויום דינו כמו ראש חודש דאיקרי מועד. ולכם יכונה בגמרא לאכילה כפלוגתת ר"א ור"י (בביצה) ח"א חציו לה' וחציו לכם וח"א או כולו לה' או כולו לכם וע"ל בהשמטה לסעי' תשפ"א:
וזהו מה שאמרו בגמרא למלכי ישראל מניסן מנינן. שהשרי מעלה מנינן מניסן עפ"י מלכי ישראל מאן מלכי רבנן ככל אשר יגזרו עליהם. גם מה דאיתא בגמ' ר"ח ניסן הוא ר"ה למלכים הוא ג"כ כנ"ל שביד הצדיקים הכח להסיר השרים שלמעלה אשר לא טובים ולמנות על מקומם שרים שיהי' טובים ויטו לב מלך ושרים לטוב עלינו ועל כל ישראל:
ובספר עבודת ישראל לשבועות פי' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ע"ד שהריב"ש הקדוש אמר כשהגיע ר"ח ניסן שהוא ר"ה למלכים והושיב כל מלאך של כנו וכשראה מלאך א' שלא ישר בעיניו הי' ממנה אחר תחתיו. וזה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. שאתם תמנו ותמליכו כל המלאכים המשרתים אותי לכל הישר בעיניהם: . ע"ד דאיתא בש"ע א"ח סי' רכ"ט שאין מתענין בכל חדש ניסן. וזה החדש הזה. דהיינו כל החדש. לכם ראש חדשים. היינו כל יום ויום דינו כמו ראש חודש דאיקרי מועד. ולכם יכונה בגמרא לאכילה כפלוגתת ר"א ור"י (בביצה) ח"א חציו לה' וחציו לכם וח"א או כולו לה' או כולו לכם וע"ל בהשמטה לסעי' תשפ"א:
3