טעמי המנהגים מ״זTa'amei HaMinhagim 47
א׳טעם. שאומרים הודו לה' קראו בשמו. לפי שדוד קבעו לאומרו בכל יום לפני הארון. טור סי' נ"א. וטעם. שאומרים ה' מלך ה' מלך בעמידה בזמירות בשבתות וי"ט. לפי שנמצא בהגדה מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ופותח ואומר ה' מלך ה' מלך וכו' וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיעין לברכו וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה כך אנו ראוים לאומרו בעמידה ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכין למעשי ידיהם ואין להם פנאי לא נהגו לאמרו בעמידה. ונהגו לכפלו בכל ספרד. והטעם. להודיע ייחוד מלכותו. ב"י סי' נ':
1
ב׳קונטרס אחרון
ונהגו לכפול בכל ספרד. בספר דברי יחזקאל כ' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרומנאב הטעם. שאומרים ה' מלך ב"פ. משום דצריך להמליך השי"ת על כל האברים ושמא לא המלכנו הבוית"ש על כל אבר ואבר בפעם הראשון. לכן אומרים שנית להמליכו על כל אבר ואבר:
כשאומר יהי כבוד כשמגיע לה' מלך ה' מלך צ"ל בעמידה. והאריז"ל אף אם הי' שומע מפי אחר שאמר ה' מלך וגו' הי' ג"כ עומד. אור צדיקים:
וטעם שאנו אומרים ה' מלך בסגול תחילה והוא הוה. ואח"כ ה' מלך בקמץ והוא עבר שהוא להיפך הי' הוה ויהי' וצריכים לומר ה' מלך בקמץ ברישא. לפי שהאדם כצל עובר ואין אדם יודע עתו וכשיאמר תחילה מלך בקמץ שמא ימות אחר זה ולא יוכל לומר אח"כ מלך בסגול ויהי' משמע חלילה כביכול ה' מלך ולא עתה ע"כ צריך לומר תחילה מלך בסגול. ראיתי בספר א':
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי מזידיטשוב זצוק"ל שאמר שהשי"ת הי' הוה ויהי' ואני לא הייתי ואינני ולא אהי'.
ונהגו לכפול בכל ספרד. בספר דברי יחזקאל כ' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרומנאב הטעם. שאומרים ה' מלך ב"פ. משום דצריך להמליך השי"ת על כל האברים ושמא לא המלכנו הבוית"ש על כל אבר ואבר בפעם הראשון. לכן אומרים שנית להמליכו על כל אבר ואבר:
כשאומר יהי כבוד כשמגיע לה' מלך ה' מלך צ"ל בעמידה. והאריז"ל אף אם הי' שומע מפי אחר שאמר ה' מלך וגו' הי' ג"כ עומד. אור צדיקים:
וטעם שאנו אומרים ה' מלך בסגול תחילה והוא הוה. ואח"כ ה' מלך בקמץ והוא עבר שהוא להיפך הי' הוה ויהי' וצריכים לומר ה' מלך בקמץ ברישא. לפי שהאדם כצל עובר ואין אדם יודע עתו וכשיאמר תחילה מלך בקמץ שמא ימות אחר זה ולא יוכל לומר אח"כ מלך בסגול ויהי' משמע חלילה כביכול ה' מלך ולא עתה ע"כ צריך לומר תחילה מלך בסגול. ראיתי בספר א':
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי מזידיטשוב זצוק"ל שאמר שהשי"ת הי' הוה ויהי' ואני לא הייתי ואינני ולא אהי'.
2