טעמי המנהגים נ׳Ta'amei HaMinhagim 50
א׳טעם. שאומרים אשרי יושבי ביתך כו' קודם תהלה לדוד שהוא במזמור פ"ד. משום דצריכים לשהות שעה אחד קודם שיתחיל להתפלל. דכתיב אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה ופרש"י ברכות דף ל"ב יושבי ביתך והדר יהללוך לכן ראו חז"ל לתקן לומר פסוק אחד והיא שיעור השהי' וכיון דמפסוק אשרי יושבי ביתך כו' דרשינן האי דרשה שצריכה לשהות שעה אחד לכן תקנו לומר אשרי קודם תהלה לדוד. תוס' ברכות ד' ל"ב ע"ב בד"ה קודם. והאי דאמרינן אשרי כו' קודם תהלה לדוד בשחרית וקודם למנצח משום לא פלוג. מחצית השקל סי' נ"א ס"ק ז'. ואומרים אשרי העם סוף מזמור קמ"ד ויש בו ב"פ אשרי ואשרי יושבי ביתך הרי ג' פעמים רמז שיאמרו אותו ג"פ בכל יום שמובטח לו שהוא בן עוה"ב. שם. ואגב אותו מזמור תקנו לומר עד סיום תהלים שיש שם י"פ הללויה כנגד עשרה הלולים שבספר תהלים ניצוח ניגון שיר וכו'. ב"י שם:
1
ב׳קונטרס אחרון
לשהות שעה א'. בספר תולדות אהרן (קרח) כתב חסידים הראשונים הי' שוהים שעה א' קודם התפלה לעשות הכנה. ולא כמו שיש ב"א שחוטפין את התפלה במרוצה ובמהירות גדול' אח"כ הולך לאכול ולעסוק בעוה"ז. ועצה היעוצה ע"ז הוא כך. שזאת יודע אדם שלא לעולם יחי' בזה העולם רק שיבא זמן שילך לעולם שכולו ארוך. ובאותו זמן בודאי לא יאמר אין לו פנאי. ולכך יחשוב בלבו אולי הוא היום שנגמר מלאכתו בעוה"ז כמו שאמרו שוב יום א' ומה לו לחשוב לילך במרוצה למלאכת עוה"ז ולהתפלל במרוצה בלי שום הכנה שמא היום נגמר המלאכה. ובקבר אין זמן להתפלל באריכות וכשיחשוב זאת בודאי יעשה הכנה קודם התפלה לידע לפני מי הולך להתפלל:
לשהות שעה א'. בספר תולדות אהרן (קרח) כתב חסידים הראשונים הי' שוהים שעה א' קודם התפלה לעשות הכנה. ולא כמו שיש ב"א שחוטפין את התפלה במרוצה ובמהירות גדול' אח"כ הולך לאכול ולעסוק בעוה"ז. ועצה היעוצה ע"ז הוא כך. שזאת יודע אדם שלא לעולם יחי' בזה העולם רק שיבא זמן שילך לעולם שכולו ארוך. ובאותו זמן בודאי לא יאמר אין לו פנאי. ולכך יחשוב בלבו אולי הוא היום שנגמר מלאכתו בעוה"ז כמו שאמרו שוב יום א' ומה לו לחשוב לילך במרוצה למלאכת עוה"ז ולהתפלל במרוצה בלי שום הכנה שמא היום נגמר המלאכה. ובקבר אין זמן להתפלל באריכות וכשיחשוב זאת בודאי יעשה הכנה קודם התפלה לידע לפני מי הולך להתפלל:
2