טעמי המנהגים תק״בTa'amei HaMinhagim 502
א׳טעם. שאומרים בליל פסח הלל בציבור בנעימה בברכה תחלה וסוף.*בספר ארחות חיים סי' תפ"'ז אות ו' כתב בשם הברכ"י דגם במקום שנהגו שלא לאמרו מצוה לשנות המנהג ולדבר על לב הציבור שיאמרוהו וכן עשו כמה רבנים ע"ש: לפי שאין מברכין קודם ההלל שקורין בשעת ההגדה לכך קורין הלל בבהכ"נ כדי שלא יצטרך לברך בשעת ההגדה. חק יעקב סי' תפ"ז ס"ק ח':
1