טעמי המנהגים תקל״בTa'amei HaMinhagim 532
א׳עוד טעם. מפני המזיקין שאילו היו מדברים בלשון הקודש היו שומעין מה שאנו אומרים כל שהוא רעב יבא ויאכל היו מתקבצין כולן ומקלקלין כל הסעודה והיו עושין היזק על כן נהגו לומר בלשון ארמית שלא יהיו מבינין מה שאנו אומרין כל דכפין ייתי וייכול.*בספר מנחם ציון כתב בשם ספר מעשה ה' פי' לזה. כי הפסח אינו נאכל אלא למנויו. וע"כ בזמן הבית נעלו הדלת בלילה שלא יבא א' מן השוק לאכול מפסחים. ואחר החרבן עשה השמש כהרגלו לנעול הדלת ולזאת אומרים כל דכפין ייתי שאין צריכין עתה לזה: פרדס הגדול בליקוטי דינים:
1
ב׳קונטרס אחרון
לומר בלשון ארמית. ובסידור רמ"ק כתב דלכך התחילו בלשון תרגום. לפי שתרגום הוא לשון ארמי מאותו רמאי המקטרג תמיד על ישראל. וע"כ אמרו שלא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי לפי שאין מלאכי השרת מכירין בו. הואיל והוא לשון מיוחד לארמי אובד אבי. ועכ"ז למען לא יקטרג בתפלותינו התקינו חכמים לתת לו חלק בהם הלא הוא התרגום שאומרים בקדיש ובקדושה דסדרא. כי יתפאר ויאמר חשוב אני בעיניהם. ועתה להיות שגרשנו אותו מבתנו כאשר צונו הוא ית' שאור לא ימצא בבתיכם. כי שאור ותמץ הם כנויים של השטן הוא יצה"ר. ואין ספק שהוא מקפיד על הדבר. לפיכך סדרו לנו ליתן לו חלק בראש מעין שעיר המשתלח. ומעין המשל שמשלו חכמים לכלב הצועק בבית המלך אומר המלך תזרקו לו עצם ולא יערבב הסעודה. כך אנו מתחילין בלשון ארמי זה כדי שלא יערבב שמחתנו:
לומר בלשון ארמית. ובסידור רמ"ק כתב דלכך התחילו בלשון תרגום. לפי שתרגום הוא לשון ארמי מאותו רמאי המקטרג תמיד על ישראל. וע"כ אמרו שלא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי לפי שאין מלאכי השרת מכירין בו. הואיל והוא לשון מיוחד לארמי אובד אבי. ועכ"ז למען לא יקטרג בתפלותינו התקינו חכמים לתת לו חלק בהם הלא הוא התרגום שאומרים בקדיש ובקדושה דסדרא. כי יתפאר ויאמר חשוב אני בעיניהם. ועתה להיות שגרשנו אותו מבתנו כאשר צונו הוא ית' שאור לא ימצא בבתיכם. כי שאור ותמץ הם כנויים של השטן הוא יצה"ר. ואין ספק שהוא מקפיד על הדבר. לפיכך סדרו לנו ליתן לו חלק בראש מעין שעיר המשתלח. ומעין המשל שמשלו חכמים לכלב הצועק בבית המלך אומר המלך תזרקו לו עצם ולא יערבב הסעודה. כך אנו מתחילין בלשון ארמי זה כדי שלא יערבב שמחתנו:
2