טעמי המנהגים תקל״וTa'amei HaMinhagim 536
א׳טעם. שנקרא הגדה סדר. כי זה הוא הסדר של כל השנה כי כל המצות תלויות ביציאת מצרים. ובקבלת התורה נאמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים. בית אהרן:
1
ב׳קונטרס אחרון
שנקרא הגדה סדר. בסידור הק' מהרמ"ק כתב הטעם שמתחיל המגיד לספר בגנות אבותינו. שכ' מתחל' עובדי ע"ז היו אבותינו. וכ"ש מאחר שתרח עשה תשובה אין ראוי להזכיר לו שום רשע לפי שבספור ההוא מקילין לו העונש ויהי' לו כפרה. כי הא דאמרינן מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם ולזילותא דישראל לא חיישינן כי היכי דתהוי להו כפרה. וכן הא דתנן שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעוה"ב. אין לחשוב שלא יבואו לעוה"ב מי יתן והייתי זוכה למה שיזכה מנשה מלך יהודה. כי רוב ימי חייו האחרונים היו בתשובה שלימה. אלא סדרו דבר זה במשנה כי היכי דתהוי להו כפרה. כי כשם שכל מי שנאמרה שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר. כך כשמספרים בגנותו הוא שומע ומצטער ומתכפרים לו עונותיו. ואם אמרו שאסור לספר אחר מטתן של מתים הוא מאותם שלא החטיאו אחרים. אבל כשחטאו והחטיאו מותר לספר בגנותן אף אם עשו תשובה. ומה שאמרו שאין מזכירין לו שום רשע. הוא בעולם אשר הוא שם. שאין מענישין אותו על עבירות שעשה הואיל ועשה תשובה כו' ע"ש.
ובספר שכחת לקט כתב דמה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב. פי' אין להם חלק ידוע בפני עצמם אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות. של צדקה גנוזים לאותן שלא זכו כעני שאין לו מה יאכל וסמוך על שלחן חבירו. וע"ל בהשמטה לסעי' קמ"ט בד"ה ובספרו:
שנקרא הגדה סדר. בסידור הק' מהרמ"ק כתב הטעם שמתחיל המגיד לספר בגנות אבותינו. שכ' מתחל' עובדי ע"ז היו אבותינו. וכ"ש מאחר שתרח עשה תשובה אין ראוי להזכיר לו שום רשע לפי שבספור ההוא מקילין לו העונש ויהי' לו כפרה. כי הא דאמרינן מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם ולזילותא דישראל לא חיישינן כי היכי דתהוי להו כפרה. וכן הא דתנן שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעוה"ב. אין לחשוב שלא יבואו לעוה"ב מי יתן והייתי זוכה למה שיזכה מנשה מלך יהודה. כי רוב ימי חייו האחרונים היו בתשובה שלימה. אלא סדרו דבר זה במשנה כי היכי דתהוי להו כפרה. כי כשם שכל מי שנאמרה שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר. כך כשמספרים בגנותו הוא שומע ומצטער ומתכפרים לו עונותיו. ואם אמרו שאסור לספר אחר מטתן של מתים הוא מאותם שלא החטיאו אחרים. אבל כשחטאו והחטיאו מותר לספר בגנותן אף אם עשו תשובה. ומה שאמרו שאין מזכירין לו שום רשע. הוא בעולם אשר הוא שם. שאין מענישין אותו על עבירות שעשה הואיל ועשה תשובה כו' ע"ש.
ובספר שכחת לקט כתב דמה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב. פי' אין להם חלק ידוע בפני עצמם אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות. של צדקה גנוזים לאותן שלא זכו כעני שאין לו מה יאכל וסמוך על שלחן חבירו. וע"ל בהשמטה לסעי' קמ"ט בד"ה ובספרו:
2
ג׳מארץ מצרים. בספר גאולת ישראל פי' הפ' (קהלת) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך. עפ"י מה דאיתא חכם מה הוא אומר. וקשה הא החכם אמר ג"כ אתכם והוציא עצמו מהכלל כמו הרשע שאמר לכם. אמנם האמת הוא דהנה בתורה כתיב ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה. הנה גבי אור מזכיר שם אלהים וגבי חושך אינו מזכיר שם אלהים. לפי שאין הקב"ה מייחד שמו על הרע כי בלילה שכיח הרבה מזיקין:
וזה וראיתי אני כו' שבא לתרץ למה נקרא זה בשם חכם וצדיק וזה בשם רשע וכסיל. כי כמו שהאור יש לו יתרון על החושך. שאצל האור נאמר בו שמו של השי"ת ואצל החושך לא נאמר בו שמו של השי"ת כך יש יתרון החכמה מן הסכלות. כי בדברי החכם נאמר שמו של השי"ת במה שאמר ה' אלהינו אתכם. והרשע אינו מזכיר השם:
וזה וראיתי אני כו' שבא לתרץ למה נקרא זה בשם חכם וצדיק וזה בשם רשע וכסיל. כי כמו שהאור יש לו יתרון על החושך. שאצל האור נאמר בו שמו של השי"ת ואצל החושך לא נאמר בו שמו של השי"ת כך יש יתרון החכמה מן הסכלות. כי בדברי החכם נאמר שמו של השי"ת במה שאמר ה' אלהינו אתכם. והרשע אינו מזכיר השם:
3