טעמי המנהגים נ״הTa'amei HaMinhagim 55

א׳טעם. שבחרו בחצי קדיש אחר פסוקי דזמרה ואחר תפלת י"ח ואחר תהלה לדוד במנחה ואחר קריאת התורה בב' וה'. ולא בקדיש שלם בלא תתקבל כמו שאומרים ק"ש בלא תתקבל אחר פסוקים או הגדה. משום דכללא הוא כ"מ שאומרי' בשביל פסוקים או הגדה אומר ק"ש משא"כ כשאומר החזן להפסיק בין פסוקי דזמרה שנשלמו כאן ואחר ש"ע שיהא מצוה בפ"ע ואחר תהלה לדוד במנחה שכל האומר תהלה מובטח כו' ואומרים דרך תחנה לא כקורא בתורה אומרים רק חצי קדיש. ואחר קריאת התורה בב' וה' אעפ"י שקורא בתורה מ"מ מצוה ותקנת עזרא אנו אומרי' רק חצי קדיש מה"ט דאמרן. ודע דלעולם אומרים ח"ק אחר קריאת ס"ת אף בשבת במנחה ותענית ציבור במנחה כי הקדיש שאומרים קודם תפלת ר"י על העמוד קאי לס"ת והא דא"א על הבימה במנחה. כדי שידעו העם מתי יתחילו ש"ע משא"כ כשאומר אשרי בקול רם. ובשבת שאומרים ח"ק על הבימה ג"כ. כדי להפסיק בין ז' קרואים למפטיר. פ"מ סי' נ"ה סק"א:
1
ב׳קונטרס אחרון
ואחר תפלת י"ח. ובענין מה שאומרים העולם שא"צ לפרוס על שמע ביום קריאת התורה כתב בספר הדרת קודש שראה אצל הרב הצדיק הקדוש מוויזנצא זצוק"ל שציוה לומר ח"ק וברכו קודם חזרת התפלה עבורו ביום קה"ת:
עוד כתב שם שפ"א נסע בצוותא חדא עם הרב הצדיק הקדוש משינאווא זצוק"ל לצאנז והתפלל באם הדרך ביחידות ואח"כ באו האנשים לקבל אור פניו ציוה לומר מזמור וח"ק וברכו ע"ש (ועי' לבוש סי' ס"ט ושו"ת ריב"ש סי' של"ד). וכשאומר ברכו כורע וזוקף בשם. כל בו אות ז'.
וכן כתב בספר שושן סודות כשאומר ברכו ישוח ראשו. והטעם. כי הוא רוצה להמשיך השפע כו' ע"ש. לא יהפוך פניו ממזרח עד סיום לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד. אור צדיקים בשם גדול אחד.
ועי' בס' ארחות חיים סי' ס"ט בהגהות בשם תשובת רמ"ע סי' פ"ד דדוקא בשחרית פורסין על שמע מפני שאמרו בספרי אגדה שאין הנשמה מתיישבת עד דענו ברכו. אבל בערבית אין לפרוס.
2
ג׳ח"ק אחר קריאת התורה. ועי' רוקח אות שי"א דלכך אומרים קדיש אחר קריאת ס"ת. לפי שאין לך כל דיבור ודיבור שבתורה שאין בו שם המפורש שאין אנו יודעין. לפיכך צריך להקדיש על אותו השם.
3