טעמי המנהגים תקנ״וTa'amei HaMinhagim 556
א׳טעם. שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות בפסח כגון פולין ועדשים. משום דדגן מעשה קדירה וקטניות מעשה קדירה ובכמה מקומות עושים מהם קמח ובזה דומה לה' מיני דגן ויאמרו כשם שמותר לבשל אלו כך מותר לבשל ה' מיני דגן ולא ידעו שאלו באים לידי חימוץ ע"כ גזרו הא אטו הא שמא יבאו לבשל בקדירה גם מיני דגן. מיהו אם נפל מהם תוך התבשיל אין אוסרין אותו. עי' לבוש סי' תנ"ג סעיף א':
1
ב׳קונטרס אחרון
דומה לה' מיני דגן. בספר ארחות חיים סי' תנ"ג סעי' א' אות ז' כתב בשם שד"ח וז"ל מין שקורין מאגנה*בס' מדרש תלפיות אות ד' כ' בשנת ש"ן הי' שנת בצורת במדינת ביהם והי' איש עני אשר בנפשו יביא לחמו וצעקו לו בניו ללחם ופורש אין להם ויבך האיש בליל' ההוא ביגון ואנחה ויצעק אל ה' ויהי בבוקר ויצא בפחי נפש לחפור להביא משא חומר למכור. ויהי כאשר חפר מצא באדמה אפר ואבק לבן אשר לא ידע מה הוא ויביאה אל ביתו ויעש ממנו. תבשיל דייסא ויאפה ממנו לחם ויאכלו וישבעו ויודע הדבר וילכו שם לאלפים ולרבבות לקחת מן העפר לטרף ומזון בני ביתם וסיים שם ואמר בעל הספר גם אני ראיתי זאת העפר ולקחתי ממנו להיות לי למשמרתי: ובלשון טורקי קורין אותו קודריט אייל באסי. נראה דמותר לאוכלה בפסח כפי מה שהעיד הרב אבע"ז בפ' בשלח שעוד היום יורדת מן השמים ברדת הטל בערי עראביסטאן ואינו עשוי בידי אדם והוא כמו שרף הנוטף מהאילנות ואין בו שייך חשש חימוץ כלל:
דומה לה' מיני דגן. בספר ארחות חיים סי' תנ"ג סעי' א' אות ז' כתב בשם שד"ח וז"ל מין שקורין מאגנה*בס' מדרש תלפיות אות ד' כ' בשנת ש"ן הי' שנת בצורת במדינת ביהם והי' איש עני אשר בנפשו יביא לחמו וצעקו לו בניו ללחם ופורש אין להם ויבך האיש בליל' ההוא ביגון ואנחה ויצעק אל ה' ויהי בבוקר ויצא בפחי נפש לחפור להביא משא חומר למכור. ויהי כאשר חפר מצא באדמה אפר ואבק לבן אשר לא ידע מה הוא ויביאה אל ביתו ויעש ממנו. תבשיל דייסא ויאפה ממנו לחם ויאכלו וישבעו ויודע הדבר וילכו שם לאלפים ולרבבות לקחת מן העפר לטרף ומזון בני ביתם וסיים שם ואמר בעל הספר גם אני ראיתי זאת העפר ולקחתי ממנו להיות לי למשמרתי: ובלשון טורקי קורין אותו קודריט אייל באסי. נראה דמותר לאוכלה בפסח כפי מה שהעיד הרב אבע"ז בפ' בשלח שעוד היום יורדת מן השמים ברדת הטל בערי עראביסטאן ואינו עשוי בידי אדם והוא כמו שרף הנוטף מהאילנות ואין בו שייך חשש חימוץ כלל:
2