טעמי המנהגים תקנ״זTa'amei HaMinhagim 557
א׳טעם. שחמץ אוסר תערובתו במשהו. משום דחמץ הוי דבר שיל"מ ועוד דחמץ לא בדילי אינשי מיני' כולי שתא לפיכך החמירו עליו במשהו. עי' ב"י סי' תמ"ז:
1
ב׳קונטרס אחרון
החמירו עליו במשהו.*ואסרו במשהו אפי' בהנאה גם כל הכלים שנתבשל בהם תערובת משהו חמץ אסרו אבל א"צ הגעלה ושבירה רק מותר להצניעם ולהשתמש בהם לאחר הפסח. דרך פקודיך: בספר דברי שאול חולין דף ל"ז תירץ מה שהקשה בת הגאון מוהר"ר יוקל ז"ל על מה שאמז"ל השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמם לא כ"ש וכתבו התוס' בכמה מקומות דעיקר היא במאכל איסור דאם כן האיך כתב האריז"ל דמי שנזהר ממשהו חמץ מובטח שלא יבא חטא לידו והא אין הקב"ה מביא תקלה ובלי ספק הצדיקים לא אכלו משהו חמץ והרי כתיב כי אדם אין צדיק בארץ כו'. ותירץ דבאמת משהו חמץ אין בו בעצם איסור רק משום דלא מבדל מיניה גזרו אף במשהו או משום דהוי דבר שיש לו מתירין ולכל הטעמים בעצם המאכל אין בו איסור דבטל בשישים רק דגזרו ע"ז ובכה"ג לא שייך דאין הקב"ה מביא תקלה דזה דוקא במאכל איסור. ועוד דבחמץ אין איסור בעצמותו רק דהזמן גורם האיסור:
ובספר אגרא דפרקא אות נ"ד פי' בשם ספר ע"מ ח"א פי"ג כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אש"ר יעש"ה טו"ב מיותר אך הפי' הוא שאפי' במעשה המצות שלנו יש בהם כמה וכמה חסרונות. וז"ש שאין צדיק אשר יעשה מעשה הטוב בלא חטא וחסרון ע"כ. וכתב וכך קבלנו מתלמידי דודי זקני הרב הקדוש מוהר"ר אלימלך זציק"ל שאמר שע"כ במעשה של הנברא מוכרח להיות חסרון כי רק הבורא הוא השלם וכשמעיין האדם בעבודה ותורה ומצות שעושה ואינו מוצא בה חסרון בודאי הוא שכל אותה המעשה לא טוב הוא עכ"ל:
החמירו עליו במשהו.*ואסרו במשהו אפי' בהנאה גם כל הכלים שנתבשל בהם תערובת משהו חמץ אסרו אבל א"צ הגעלה ושבירה רק מותר להצניעם ולהשתמש בהם לאחר הפסח. דרך פקודיך: בספר דברי שאול חולין דף ל"ז תירץ מה שהקשה בת הגאון מוהר"ר יוקל ז"ל על מה שאמז"ל השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמם לא כ"ש וכתבו התוס' בכמה מקומות דעיקר היא במאכל איסור דאם כן האיך כתב האריז"ל דמי שנזהר ממשהו חמץ מובטח שלא יבא חטא לידו והא אין הקב"ה מביא תקלה ובלי ספק הצדיקים לא אכלו משהו חמץ והרי כתיב כי אדם אין צדיק בארץ כו'. ותירץ דבאמת משהו חמץ אין בו בעצם איסור רק משום דלא מבדל מיניה גזרו אף במשהו או משום דהוי דבר שיש לו מתירין ולכל הטעמים בעצם המאכל אין בו איסור דבטל בשישים רק דגזרו ע"ז ובכה"ג לא שייך דאין הקב"ה מביא תקלה דזה דוקא במאכל איסור. ועוד דבחמץ אין איסור בעצמותו רק דהזמן גורם האיסור:
ובספר אגרא דפרקא אות נ"ד פי' בשם ספר ע"מ ח"א פי"ג כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אש"ר יעש"ה טו"ב מיותר אך הפי' הוא שאפי' במעשה המצות שלנו יש בהם כמה וכמה חסרונות. וז"ש שאין צדיק אשר יעשה מעשה הטוב בלא חטא וחסרון ע"כ. וכתב וכך קבלנו מתלמידי דודי זקני הרב הקדוש מוהר"ר אלימלך זציק"ל שאמר שע"כ במעשה של הנברא מוכרח להיות חסרון כי רק הבורא הוא השלם וכשמעיין האדם בעבודה ותורה ומצות שעושה ואינו מוצא בה חסרון בודאי הוא שכל אותה המעשה לא טוב הוא עכ"ל:
2