טעמי המנהגים תק״פTa'amei HaMinhagim 580
א׳טעם. שאומרים הלל בדילוג בחה"מ של פסח. מפני שבז' של פסח נטבעו המצריים אמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה.*ובשם הרב הצדיק הקדוש רבי ר' שמעלקי מניקלשפורג זצוק"ל על מה שאמרז"ל (סנהדרין ל"ט) בשעת קריעת ים סוף בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר להן הקב"ה מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני. דהנה כתב בחיל סנחרב שהקב"ה פתח אזניהם ושמעו השירה של חיות הקודש ופרחו נשמתן. והנה גם כאן בקי"ס בקשו מלאכי השרת לומר שירה שישמעו המצרים את השיר' ותפרח נשמתן. אמר הקב"ה מעשה ידי טבעו בים. היינו התינוקות שהושלכו ליאור. ואתם אומרים שירה. הלא צריך להיות מדה כנגד מדה לכן מוכרחין שיטבעו בים:
ובספר נחלת יעקב מהרב הצדיק הקדוש מליסא זצ"ל פי' הפסוק וברוח אפיך וגו' נצבו כמו נד נוזלים וגו' כלומר שכל המימות שבעולם שהולכין אל הים לא היו יכולין לילך מחמת שהוגבהו מי הים ונערמו ונעשו כמו ערמה וממילא לא היו יכולין מימי הנהרות ליפול אל הים ולכך נצבו כמו נד כל הנהרות שבכל העולם ועי"ז נתקדש שמו בכל העולם:
ובספר אמרי שפר פי' הפסוק ויאמר אלקים יקוו המים וגו'. הנה אומרו ותראה היבשה מיותר דמילתא דפשיטא דאם יסתלקו המים משם יהי' נראה היבשה. אך הכוונה דהנה אמרו חז"ל וישב הים לאיתנו לתנאי הראשון שתנאי התנה הקב"ה עם הים להיות נקרע לפני בני ישראל. והיכן מצינו תנאי זה מרומז. אבל בפסוק זה הוא מרומז וזה שאמר הקב"ה להמים שאני מצווה שיקוו המים אל מקום אחד ואעפ"כ אף שיהי' במקום אחד מ"מ אני מתנה תנאי ?ותראה היבשה בשום זמן שנצטרך יהי' נראה היבשה במקום הים וכן הוא אומר ובנ"י הלכו ביבש' בתוך הים: וכיון שבז' אין גומרין אותו ע"כ גם בחה"מ אין גומרין אותו שלא יהא עדיף מיו"ט האחרון. ט"ז סי' ת"צ ס"ק ג':
ובספר נחלת יעקב מהרב הצדיק הקדוש מליסא זצ"ל פי' הפסוק וברוח אפיך וגו' נצבו כמו נד נוזלים וגו' כלומר שכל המימות שבעולם שהולכין אל הים לא היו יכולין לילך מחמת שהוגבהו מי הים ונערמו ונעשו כמו ערמה וממילא לא היו יכולין מימי הנהרות ליפול אל הים ולכך נצבו כמו נד כל הנהרות שבכל העולם ועי"ז נתקדש שמו בכל העולם:
ובספר אמרי שפר פי' הפסוק ויאמר אלקים יקוו המים וגו'. הנה אומרו ותראה היבשה מיותר דמילתא דפשיטא דאם יסתלקו המים משם יהי' נראה היבשה. אך הכוונה דהנה אמרו חז"ל וישב הים לאיתנו לתנאי הראשון שתנאי התנה הקב"ה עם הים להיות נקרע לפני בני ישראל. והיכן מצינו תנאי זה מרומז. אבל בפסוק זה הוא מרומז וזה שאמר הקב"ה להמים שאני מצווה שיקוו המים אל מקום אחד ואעפ"כ אף שיהי' במקום אחד מ"מ אני מתנה תנאי ?ותראה היבשה בשום זמן שנצטרך יהי' נראה היבשה במקום הים וכן הוא אומר ובנ"י הלכו ביבש' בתוך הים: וכיון שבז' אין גומרין אותו ע"כ גם בחה"מ אין גומרין אותו שלא יהא עדיף מיו"ט האחרון. ט"ז סי' ת"צ ס"ק ג':
1
ב׳קונטרס אחרון
ע"כ גם בחוה"מ אין גומרין אותו. ובשם הגאון הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאלי זצוק"ל וז"ל רבים וכן שלימים שאלו את פי והם תושבי ק"ק לובלין ע"פ כתב מ"ש במדרש הנעלם על פסוק שנים שנים באו אל נח אל התיבה. אילין אינון יומין דמשלימין בהון הלל הגדול ע"כ המדרש. והמדרש הזה נעלם מאוד. וכתבתי לע"ד החלושה והקלושה הלא כבר נתנו סי' להשלמת הלל שסימנו בבט"ח ר"ל ב' ימים של פסח. ב' ימים של שבועות. ט' ימים של סוכות. ח' ימים של חנוכה. ואמרי' בעלמא כל אלין רמזה לנו הקב"ה באורייתא והיכן רמיזא. ונראה שכאן הוא רמוז שני"ם שני"ם בא"ו א"ל נ"ח. ור"ל שני"ם שני"ם דכפל קרא רומז לב' ימים דפסח ולב' ימים דשבועות בא"ו מספרו ט' רומז לט' ימי הסוכות א"ל נ"ח מספרו ממש חנוכה באלו הימים משלימין הלל. וע"ל בהשמטה לסעי' שמ"א בד"ה ונוהגין:
ע"כ גם בחוה"מ אין גומרין אותו. ובשם הגאון הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפאלי זצוק"ל וז"ל רבים וכן שלימים שאלו את פי והם תושבי ק"ק לובלין ע"פ כתב מ"ש במדרש הנעלם על פסוק שנים שנים באו אל נח אל התיבה. אילין אינון יומין דמשלימין בהון הלל הגדול ע"כ המדרש. והמדרש הזה נעלם מאוד. וכתבתי לע"ד החלושה והקלושה הלא כבר נתנו סי' להשלמת הלל שסימנו בבט"ח ר"ל ב' ימים של פסח. ב' ימים של שבועות. ט' ימים של סוכות. ח' ימים של חנוכה. ואמרי' בעלמא כל אלין רמזה לנו הקב"ה באורייתא והיכן רמיזא. ונראה שכאן הוא רמוז שני"ם שני"ם בא"ו א"ל נ"ח. ור"ל שני"ם שני"ם דכפל קרא רומז לב' ימים דפסח ולב' ימים דשבועות בא"ו מספרו ט' רומז לט' ימי הסוכות א"ל נ"ח מספרו ממש חנוכה באלו הימים משלימין הלל. וע"ל בהשמטה לסעי' שמ"א בד"ה ונוהגין:
2