טעמי המנהגים תקפ״הTa'amei HaMinhagim 585
א׳עוד טעם. שנהגו לקרות בחג המצות שיר השירים. מפני שהוא מדבר מגאולת מצרים שהוא תחלת שעבודן של ישראל וגאולתן ראשונה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה. וגם בחג השבועות נהגו לקרות רות. מפני שכתוב בו בתחלת קציר שעורים והוא זמן הקציר. ועוד טעם אחר. לפי שאבותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים כדאיתא בפ' החולץ. ורות גם הוא נתגיירה כדאיתא בפ' החולץ. וגם בשמיני חג עצרת נהגו לקרות קהלת. מפני שכתוב בו תן חלק לשבעה וגם לשמונה. אלו שבעת ימי החג ושמיני חג עצרת ר"ל לפי שהוא חג האסיף להזהיר על תרומות ומעשרות ונדרים שלא לעבור עליהם בבל תאחר בשלש רגלים. ועוד טעם אחר. כי שלמ"ה בחג אמרו בהקהל כמו שכתוב במועד שנת השמטה ובחג הסוכות בבא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים הטף. וגו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בירח האיתנים בחג וגו' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל ע"כ יתכן לאמרו בחג. אבודרהם. ועי' לקמן סעי' תרי"ט ועי' ליקוטים סעי' ק"ח:
1