טעמי המנהגים תקצ״גTa'amei HaMinhagim 593
א׳טעם. דנהגו עדת ישראל מנהג של תורה ביו"ט אחרון של פסח להקל מעליהם החומרות בעניני עסק שימור. והנה הוא לכאורה כמיקל ע"ע ביו"ט שני שהוא מדבריהם וחלילה זאת בישראל. אך האמת י"ל דנשתרבב המנהג להראות גודל כח דברי חז"ל אשר עשו משמרת לדברי תוה"ק שביום הזה הנוסף מדבריהם ועשו משמרת לתוה"ק הנה הוא משומר מכחם מכל מיני חשש איסור חמץ ואין לשום אדם לחוש בשום חשש חלילה כי הוא משומר מכח משמרותם. צמח דוד מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר דוד מדינוב זצוק"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
בעניני עסק שימור. ובספר זרע קודש (לפסח) כתב וז"ל יו"ט האחרון של פסח מורה על התחברות ישראל שאין מחמירים כ"כ ואין אחד מחמיר יותר מחבירו ויכול כ"א לאכול עם חבירו אז מורה מה פעלנו עם אכילת מצה שבאנו להתחברות והי' ראוי לקרות אז המצה מצת מצוה שהוא לשון התחברות אך הוא ע"ד נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל דיום אחרון של פסח ויום שמיני עצרת המה בחי' ממוצע בין ימי חג הפסח וימי חג הסוכות לימי החול ולכן מקילין באחרון של פסח בדברים הרבה כמו אכילת קניידליך ועוד. ויושבין בסוכה בשמיני בלא ברכה. והטעם. למען לא נרד פתאום מהקדושה.
בעניני עסק שימור. ובספר זרע קודש (לפסח) כתב וז"ל יו"ט האחרון של פסח מורה על התחברות ישראל שאין מחמירים כ"כ ואין אחד מחמיר יותר מחבירו ויכול כ"א לאכול עם חבירו אז מורה מה פעלנו עם אכילת מצה שבאנו להתחברות והי' ראוי לקרות אז המצה מצת מצוה שהוא לשון התחברות אך הוא ע"ד נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל דיום אחרון של פסח ויום שמיני עצרת המה בחי' ממוצע בין ימי חג הפסח וימי חג הסוכות לימי החול ולכן מקילין באחרון של פסח בדברים הרבה כמו אכילת קניידליך ועוד. ויושבין בסוכה בשמיני בלא ברכה. והטעם. למען לא נרד פתאום מהקדושה.
2
ג׳משומר מכח משמרותם. בס' ארחות חיים סי' תס"ז כ' בשם שדי חמד דתערובת משהו בפסח אין להשהותו משום חשש תקלה. והביא שם דהגאון מהרי"ץ שור כשהי' בא לפניו שאלה מחטה שנמצאת בתרנגולת או תבשיל ביום ז' של פסח לא הי' משיב לשואלו רק הי' דוחהו עד הלילה ובחשכת ליל שמיני הי' אומר לו שמותר להשהותו עד אחר הפסח ואז ישרוף החטה ויאכל התבשיל. כי חשש לתקלה על יותר מיום א'. ועי' בהגהות יד שאול ליו"ד סי' רמ"ב סי"ד וז"ל עי' בשל"ה דלאחר שההוראה ברורה אצלו אין להחמיץ הדין והוא בכלל עינוי דין אף בהוראות או"ה ונראה באם אירע בז' של פסח וכש"כ בח' איזה שאלה בענין ביעור חמץ והוא משהה עד הערב ולא יהי' צריך לבער אין זה בכלל עינוי דין ע"ש:
ועי' מ"א שם ס"ק י"ד דהיינו דוקא בתערובת משהו נטל"פ לכן מקלינין להשהותו אבל בדבר שהוא חמץ גמור דאסור מדאורייתא אף ביו"ט אחרון אסור עכ"פ מדרבנן אסור להשהותו ע"ש. ועי' חק יעקב שם סק"ל:
ובספר מעשה רב להגאון מווילנא ז"ל אות קפ"ה כתב דבמוצאי יו"ט הי' משתדל לטעום חמץ. והי' נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח וכ"ז להיכרא לעשיית המצוה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו. משמע שמצוה איכא בזה להראות שיותר אין אנו מחויבין לאכול. וכן שמעתי שהרב הצדיק הקדוש מצאנז זצוק"ל עשה במוצאי יו"ט ש"פ הבדלה על שכר:
ובמהרי"ל הלכות פסח דף י"ט כתב וז"ל במוצאי פסח בלילה לא הי' שום חמץ בבית מהר"ש. ולא חשו ואכלו מצה ע"ש:
ועי' מ"א שם ס"ק י"ד דהיינו דוקא בתערובת משהו נטל"פ לכן מקלינין להשהותו אבל בדבר שהוא חמץ גמור דאסור מדאורייתא אף ביו"ט אחרון אסור עכ"פ מדרבנן אסור להשהותו ע"ש. ועי' חק יעקב שם סק"ל:
ובספר מעשה רב להגאון מווילנא ז"ל אות קפ"ה כתב דבמוצאי יו"ט הי' משתדל לטעום חמץ. והי' נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח וכ"ז להיכרא לעשיית המצוה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו. משמע שמצוה איכא בזה להראות שיותר אין אנו מחויבין לאכול. וכן שמעתי שהרב הצדיק הקדוש מצאנז זצוק"ל עשה במוצאי יו"ט ש"פ הבדלה על שכר:
ובמהרי"ל הלכות פסח דף י"ט כתב וז"ל במוצאי פסח בלילה לא הי' שום חמץ בבית מהר"ש. ולא חשו ואכלו מצה ע"ש:
3