טעמי המנהגים תר״בTa'amei HaMinhagim 602

א׳עוד טעם. לפי שמשפט רשעים בגיהנם לר' יוחנן בן נורי מפסח ועד עצרת. ועוד שהם ימי דין על התבואה ולכך העומר בא מן השעורים. שבלי הלקט. ולכן אין אומרים זמן בספירה. אליה זוטא סי' תצ"ג ועי' מ"א שם ס"ק א' דאף מי שעשה שדוכים אסור לעשות רקודין ומחולות ע"ש:
1
ב׳קונטרס אחרון
מפסח ועד עצרת. דדרש שנאמר ומדי שבת בשבתו. כלומר לאחר שיהי' בגיהנם כל כך ימים כמו שיש מיום ראשון של פסח דאיקרי שבת דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' עד עצרת שהוא ממחרת השבת השביעית יצא מגיהנם ויבא להשתחות. רע"ב סוף פ"ב דעדיות:
2
ג׳ולכן אין אומרים זמן בספירה. בספר בגדי אהרן פ' דברים כתב בשם סודי רזא שאין מברך שהחיינו בימי ספירה. ובס' ארחות חיים סי' תצ"ג כתב בשם ספר מועד לכ"ח שכתב וז"ל מנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש כזה דראוי לומר שהחיינו בין פסח לל"ג בעומר ומצאת כי תדרשנו בפחד יצחק*בס' פחד יצחק כתב וז"ל לא נוכל לאסור להדיא לקנות כלים חדשים בימי העומר שלא החמירו בדבר זה לא פוסקים ראשונים ולא אחרונים. זה בלבד ראיתי בספרי מחברי דרשות דאין אומרים שהחיינו בימי העומר ולכן דברים קלי הערך לתפור ולקנות חדשים נוכל להקל ודברים דשייך בהו שהחיינו יש להחמיר עד ל"ג בעומר. וראיתי בכתבי הר"ר בעל באר עשק ז"ל שכ' וראיתי נוהגים שבימי העומר עד ל"ג בעומר אינם עושים כלים ובגדים חדשים שהם ימי צער והכל תלוי במנהג שאין שום איסור בזה ואפי' נשא דנהיגי דלא למשתי עמרא מדעייל אב מנהגא ע"ש: ובספר עיקרי הד"ט סוף סי' כ"א. ומי שיום הנישואין בל"ג ליכא בי' שום פקפוק ללבוש את הבגדים חדשים בשבת של כניסה לבית הכלה וביום הקידושין ולומר עליהם שהחיינו ע"ש:
ובספר יוסף אומץ אות תתמ"ח כתב דאם חל ל"ג בעומר להיות ביום א' ויש לו מלבוש חדש ללבוש יש מצוה ללובשו בשבת שלפניו ע"ש:
3