טעמי המנהגים תרי״דTa'amei HaMinhagim 614
א׳טעם שנקרא חג השבועות. כי נשבע הקב"ה שלא ימיר אותנו ואנחנו נשבענו לו שאין אנו ממירים אותו ח"ו. הרב עיר וקדיש אור החיי"ם בס' טור ברקת סי' תצ"ד. ואפשר שנקרא שבועות לרמוז שלקבל התורה מנינו ז' שבועות כאשה הנטהרת בז' נקיים. ולרמוז שלא ניתנה תורה עד אשר נטהרו בז' שבועות. וע"כ צריך לפרוש מטומאתינו תמיד ואז נקרב לתורה וע"כ נקרא חג השבועות. עי' מדב"ר קדמו"ת מערכת ש' אות ז"ך:
1
ב׳קונטרס אחרון
חג השבועות. בספר אהבת שלום כתב שכל הדברים נכללו בשביעית והשביעית הן קודש כגון בימים יום הז' הוא קודש שהוא שבת קודש. וכן בשבועות כי יום שאחר ז' שבועות של הספירה הוא מקודש לחג השבועות. וכן בשנים כי שנת הז' מקודש לשמיטה. וכן בשמיטות כי אחר ז' שמיטות מקודש השנה ליובל והן כולן רזא דאחד. וע"ל בהשמטה לסעי' שנ"ב ובהשמטה לסעי' שמ"א בד"ה ונוהגין:
ובספר דעת משה כתב לבאר מה שאנו אומרים בנוסח התפלה זמן מתן תורתינו. והי' די לומר זמן מתן תורה. מה תורתינו. לפי שכל א' ישראל לפי תיקון וכשרון פעולתו כן הוא מקבל חלק תורתו. וזהו מתן תורתינו. שהוא מתן תורה של כל אחד וא' לפי כשרון מעשיו:
חג השבועות. בספר אהבת שלום כתב שכל הדברים נכללו בשביעית והשביעית הן קודש כגון בימים יום הז' הוא קודש שהוא שבת קודש. וכן בשבועות כי יום שאחר ז' שבועות של הספירה הוא מקודש לחג השבועות. וכן בשנים כי שנת הז' מקודש לשמיטה. וכן בשמיטות כי אחר ז' שמיטות מקודש השנה ליובל והן כולן רזא דאחד. וע"ל בהשמטה לסעי' שנ"ב ובהשמטה לסעי' שמ"א בד"ה ונוהגין:
ובספר דעת משה כתב לבאר מה שאנו אומרים בנוסח התפלה זמן מתן תורתינו. והי' די לומר זמן מתן תורה. מה תורתינו. לפי שכל א' ישראל לפי תיקון וכשרון פעולתו כן הוא מקבל חלק תורתו. וזהו מתן תורתינו. שהוא מתן תורה של כל אחד וא' לפי כשרון מעשיו:
2