טעמי המנהגים תרי״חTa'amei HaMinhagim 618
א׳טעם. שנעורים כל הלילה בליל השבועות ועוסקים בתורה. לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה. מ"א ריש סי' תצ"ד:
1
ב׳קונטרס אחרון
ועוסקים בתורה. בספר מיכלא דאסוותא כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל שאמר ד"תערוך "לפני "שלחן הוא ר"ת תיקון ליל שבועות. דיכולין לתקן באהבה בתענוגים בסעודות כמו בלימוד התורה:
ועוסקים בתורה. בספר מיכלא דאסוותא כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל שאמר ד"תערוך "לפני "שלחן הוא ר"ת תיקון ליל שבועות. דיכולין לתקן באהבה בתענוגים בסעודות כמו בלימוד התורה:
2
ג׳להעיר אותם. וירד ה' על הר סיני*בספר בינת יעקב דרוש שביעי כתב וז"ל נודע שכל הנפשות עמדו על הר סיני ושמעתי מפי אדומו"ר בוצינא קדישא כו' מראפשיטץ נ"ע בשם הרב הצדיק הקדוש המפורסם מוהר"ר אלימלך זללה"ה שאמר בזה"ל לא בלבד שאני זוכר מעמד הר סיני אלא שאני זוכר מי ומי עמדו אצלי:
וטעם שנקרא הר סיני כתב בספר מגדל עוז להגאון יעב"ץ בשם ספר א' וז"ל דע כי הר סיני העידו לי כי האבנים הנמצאים בו יצויר עליהם לסנה ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה שנגלה ה' למשה. ואחד מנכבדי ברצונה מבני בן חסדאי הביא עמו מן האבנים ההם וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור והציור ציור אלהי ושברתי האבן לחצאים ונגלה הסנה בכל חלק וחלקתי אותו חלק לחצאים ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו וכן פעמים רבות עד שהיו החלקים בדמות בטנים עדיין הסנה בהם ונפלאתי ע"ז ע"כ. וכ"כ האפודי ז"ל וראיתי א' מאבני ההר הזה שהיה מצויר בו הסנה בתכלית ציור אלהי בגוון מתחלף לגוון האבן וחלקתי האבן ההוא לחלקים רבים ונראה בכל א' ואחד צורת הסנה: הטעם דרגא תביר כי חפץ השי"ת לגלות מלכותו ויראתו בעולם הזה על ישראל. ומדת מלכות ויראה נקראת אשה יראת ה' והוא מדרגה תחתונה וכביכול כמו ירידה אצלו וע"כ הטעם מורה ג"כ ע"ז דרגא תביר על שם נחית דרגא נסיב איתתא יראת ה'. באר משה בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אברהם המלאך זצוק"ל:
ובספר דברי שאול (ואתחנן) כתב דלכך בא אלקים בקולות ולפידים ע"פ מ"ש הגאון יעב"ץ בסידור שבים הגדול יבואו בני אדם מהים*בספר רזיאל המלאך כתב שיש שס"ה מיני בריות של בני אדם יש דומה לארי בגופו ופניו לאדם, ויש ראשו כארי וגופו כאדם יש ראשו ככבש ויש כשור ויש משני ראשים ויש משלשה ראשים וארבעה ידים וגוף אחד וכרס א' וב' רגלים: וישירו בנעימות ואלמלי לא יכו בתוף לשתק הקול היו בני אדם מתים מכח הנעימות ע"כ.*בספר שירי משכיל כלל א' כתב בשם הגאון מו"ה ישראל מתלמידי הגאון החסיד מוהראו"ו ז"ל בהקדמתו בפאת השלחן בשם הגאון אדמו"ר וז"ל כל החכמות כלולים בתורתינו הקדושה כו' וחכמות מוזיקא שבתה הרבה ורוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזוהר אי אפשר לידע בלעדה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה. ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה כו' וכל הנביאים וכתובים ומשניות ותורה שבע"פ גנוזים בה. ולא נשאר לו שום ספק באיזה הלכה וסוגיא בכל התורה לעת זקנתו כו' וזה לא גילה לשום אדם. וגם לא כתבם בשום ספר והגאון דסערהייא בכה לפניו שיניח רושם סתום בכתב כדי שישאר בעולם. ולא אבה. ואמר שזה גנוז אצלו על דרשה ראשונה לעלמא דאתי: וא"כ מכ"ש בנעימות דברות ה' היו מתים מתוך הנעימות וע"כ בא בקולות ולפידים שלא ירגישו בנעימות כ"כ:
ובשם הגאון הקדוש המפורסם מוהר"ר שלום מבעלז זצוק"ל על מה שדרשו. חז"ל (מכות כ"ד) אנכי ולא יהי' מפי הגבורה שמענו. זה שיסד הפייט ופתחו וענו ד' אחד. שכיון שבדיבור אחד נאמרו א"כ לא הי' מקום לומר הן ולאו וע"כ ענו ד' אחד. שממילא כל שהוא אחד אין שום עבודת אלהים אחרים:
ובשם הגאון הקדוש מוהר"ר דוד דייטש זצוק"ל הטעם שנאמר י' הדברות בלשון יחיד. להורות שאל יחשוב האדם מה איכפת אם לא אהי' מעובדי ה' הלא כמה מלאכים כמה צדיקים עובדים אותו ומה לו לעבודתו ע"כ אמר הקב"ה לכל אחד אנכי ה"א. פי' שתדמה בנפשך שרק אלהיך אני ואין לי עובדים זולתיך וכל העבודה מוטלת עליך וא"כ בודאי צריך זהירות יתירה:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר דוב בער מ"מ דק"ק מעזריטש זצוק"ל שפי' הפסוק אנכי עומד בין ה' וביניכם ולא עליתם בהר לאמר אנכי ה' אלהיך. תיבת לאמר אין לו הבנה. רק האמת הוא שהשי"ת ציוה שמשה לבד יעלה בהר ולא המה והשי"ת עשה זה לטובת ישראל עפ"י שמצינו בגמרא שאמר משה להמליץ על מעשה העגל רבש"ע לי ציוית ולא להם שהדברות נאמרו בלשון יחיד. וא"כ אם היו עולים כל ישראל על הר סיני היו נאמרים הדברות בלשון רבים ולא הי' סנגוריא על ישראל ולכך ציוה השם יתברך ב"ה שלא יעלה בהר רק משה לבדו ויהא נאמר בלשון יחיד ויהא סנגוריא על ישראל. וזה שאמר משה לישראל ראו החסד שעשה השי"ת עמכם אנכי עומד וכו' ולא עליתם בהר בכדי לאמר אנכי ה' אלהיך לשון יחיד ויהי' סנגוריא עליכם משא"כ אם גם אתם עליתם:
ובספר אגרא דכלה כתב דלכך כתיב ויחל משה את פני ה' אלקיו כיון שאליו לבדו הי' המכוון להקראות אלקיו. ומה שאמר למה ה' יחרה אפך בעמי"ך. כי מה שקנה עבד קנה רבו וא"כ לו יהי' שהם עמו של משה עכ"ז נקרא עמו ית':
וטעם שנקרא הר סיני כתב בספר מגדל עוז להגאון יעב"ץ בשם ספר א' וז"ל דע כי הר סיני העידו לי כי האבנים הנמצאים בו יצויר עליהם לסנה ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה שנגלה ה' למשה. ואחד מנכבדי ברצונה מבני בן חסדאי הביא עמו מן האבנים ההם וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור והציור ציור אלהי ושברתי האבן לחצאים ונגלה הסנה בכל חלק וחלקתי אותו חלק לחצאים ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו וכן פעמים רבות עד שהיו החלקים בדמות בטנים עדיין הסנה בהם ונפלאתי ע"ז ע"כ. וכ"כ האפודי ז"ל וראיתי א' מאבני ההר הזה שהיה מצויר בו הסנה בתכלית ציור אלהי בגוון מתחלף לגוון האבן וחלקתי האבן ההוא לחלקים רבים ונראה בכל א' ואחד צורת הסנה: הטעם דרגא תביר כי חפץ השי"ת לגלות מלכותו ויראתו בעולם הזה על ישראל. ומדת מלכות ויראה נקראת אשה יראת ה' והוא מדרגה תחתונה וכביכול כמו ירידה אצלו וע"כ הטעם מורה ג"כ ע"ז דרגא תביר על שם נחית דרגא נסיב איתתא יראת ה'. באר משה בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אברהם המלאך זצוק"ל:
ובספר דברי שאול (ואתחנן) כתב דלכך בא אלקים בקולות ולפידים ע"פ מ"ש הגאון יעב"ץ בסידור שבים הגדול יבואו בני אדם מהים*בספר רזיאל המלאך כתב שיש שס"ה מיני בריות של בני אדם יש דומה לארי בגופו ופניו לאדם, ויש ראשו כארי וגופו כאדם יש ראשו ככבש ויש כשור ויש משני ראשים ויש משלשה ראשים וארבעה ידים וגוף אחד וכרס א' וב' רגלים: וישירו בנעימות ואלמלי לא יכו בתוף לשתק הקול היו בני אדם מתים מכח הנעימות ע"כ.*בספר שירי משכיל כלל א' כתב בשם הגאון מו"ה ישראל מתלמידי הגאון החסיד מוהראו"ו ז"ל בהקדמתו בפאת השלחן בשם הגאון אדמו"ר וז"ל כל החכמות כלולים בתורתינו הקדושה כו' וחכמות מוזיקא שבתה הרבה ורוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני הזוהר אי אפשר לידע בלעדה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה. ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה כו' וכל הנביאים וכתובים ומשניות ותורה שבע"פ גנוזים בה. ולא נשאר לו שום ספק באיזה הלכה וסוגיא בכל התורה לעת זקנתו כו' וזה לא גילה לשום אדם. וגם לא כתבם בשום ספר והגאון דסערהייא בכה לפניו שיניח רושם סתום בכתב כדי שישאר בעולם. ולא אבה. ואמר שזה גנוז אצלו על דרשה ראשונה לעלמא דאתי: וא"כ מכ"ש בנעימות דברות ה' היו מתים מתוך הנעימות וע"כ בא בקולות ולפידים שלא ירגישו בנעימות כ"כ:
ובשם הגאון הקדוש המפורסם מוהר"ר שלום מבעלז זצוק"ל על מה שדרשו. חז"ל (מכות כ"ד) אנכי ולא יהי' מפי הגבורה שמענו. זה שיסד הפייט ופתחו וענו ד' אחד. שכיון שבדיבור אחד נאמרו א"כ לא הי' מקום לומר הן ולאו וע"כ ענו ד' אחד. שממילא כל שהוא אחד אין שום עבודת אלהים אחרים:
ובשם הגאון הקדוש מוהר"ר דוד דייטש זצוק"ל הטעם שנאמר י' הדברות בלשון יחיד. להורות שאל יחשוב האדם מה איכפת אם לא אהי' מעובדי ה' הלא כמה מלאכים כמה צדיקים עובדים אותו ומה לו לעבודתו ע"כ אמר הקב"ה לכל אחד אנכי ה"א. פי' שתדמה בנפשך שרק אלהיך אני ואין לי עובדים זולתיך וכל העבודה מוטלת עליך וא"כ בודאי צריך זהירות יתירה:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר דוב בער מ"מ דק"ק מעזריטש זצוק"ל שפי' הפסוק אנכי עומד בין ה' וביניכם ולא עליתם בהר לאמר אנכי ה' אלהיך. תיבת לאמר אין לו הבנה. רק האמת הוא שהשי"ת ציוה שמשה לבד יעלה בהר ולא המה והשי"ת עשה זה לטובת ישראל עפ"י שמצינו בגמרא שאמר משה להמליץ על מעשה העגל רבש"ע לי ציוית ולא להם שהדברות נאמרו בלשון יחיד. וא"כ אם היו עולים כל ישראל על הר סיני היו נאמרים הדברות בלשון רבים ולא הי' סנגוריא על ישראל ולכך ציוה השם יתברך ב"ה שלא יעלה בהר רק משה לבדו ויהא נאמר בלשון יחיד ויהא סנגוריא על ישראל. וזה שאמר משה לישראל ראו החסד שעשה השי"ת עמכם אנכי עומד וכו' ולא עליתם בהר בכדי לאמר אנכי ה' אלהיך לשון יחיד ויהי' סנגוריא עליכם משא"כ אם גם אתם עליתם:
ובספר אגרא דכלה כתב דלכך כתיב ויחל משה את פני ה' אלקיו כיון שאליו לבדו הי' המכוון להקראות אלקיו. ומה שאמר למה ה' יחרה אפך בעמי"ך. כי מה שקנה עבד קנה רבו וא"כ לו יהי' שהם עמו של משה עכ"ז נקרא עמו ית':
3
ד׳לתקן זה. בספר מאור עינים (פ' יתרו) כתב בשם כתבי האריז"ל שבכל זמן מהזמנים כגון פסח שבועות סוכות הוא נעשה בכל שנה כשבא זמן הנ"ל נעשה כמו שהיה בפעם הראשון. בפסח הוא יציאת מצרים*בספר דברת שלמה להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלמה לוצקיר זצוק"ל מ"מ דק"ק סקאהל (אסתר) כתב וז"ל ידוע מ"ש האריז"ל כי כשנעשה נס באיזה יום אז מתקשר בחי' הנס ההוא באותו זמן ובכל שנה באותו הזמן מתנוצץ הנס ההוא. וכן באיזה דבר ובאיזה אדם שנעשה נס בו ועל ידו כמ"ש חז"ל נשלח לנחום איש גם זו שמלומד בניסים הוא ר"ל שנתקשרו בו בחי' הנסים וכן בהזמן כנ"ל. ולכן כשישראל מכינים עצמם ומעוררים לבבם בזמן הזה לאביהם שבשמים אזי נפתח כל מקור הנס שנעשה בו ונעשה גם היום להם ניסים וז"ש בניסן נגאלו ונתקשר בזה הזמן בחי' הגאולה ולכן אז הם עתידין לגאול. ר"ל שהם מוכנים ועתידין לגאולה כשיכינו לבבם כנ"ל יותר משאר הימים[השמטה: יותר משאר הימים. ובספר בני יששכר כתב בשם הגאון הקדוש מו"ה חיד"א זצוק"ל כי בזמן וביום ההוא שנעשה הנס ע"י הצדיק ברווח והצלה. כן הוא בכל שנה ושנה. בזמן ההוא מתעוררים שערי רחמים כמו ביום הנס ע"כ. וכתב שם והנה הימים המקווים לישועה ימי בין המצרים. ובפרט יום שנולד בן דוד הנה כעת הם ימי תגבורת הדינים על שונאי ישראל. והנה הצדיקים ע"י תפלתם ובכייתם לפני השי"ת מבטלים וממתקים הדינים בחסד ורחמים. וכאשר יומתקו הדינים לגמרי ב"ב ויהי' התעוררות הגאולה. הנה לא די שבשעת הגאולה יהיו אלו הימים לששון ולשמחה. אלא אפי' בכל שנה ושנה יהיו נפתחים שערי הרחמים בימים ההם בזה"ז ויהיו הימים האלה לבית ישראל לששון ולשמחה ולמועדים טובים: ]:
ובסידור לב שמח כתב שמעתי ממו"ח הק' מהר"ש מבעלז זצוק"ל במה שכתוב מה לך הים כי תנוס. והוי שייך מה לך הים כי נסת דהא כבר נס. רק כמו שאז נס הים מפני ישראל כך תמיד כל הגלים העומדים על ישראל שהם מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה וזה הרמז מה לך הים כי תנוס לשון הוה שנס תמיד מפני ישראל: ובשבועות מקבלים התורה וכן בכל זמן ולהבין איך מקבלים התורה בכל שבועות והלא כבר ניתנה י"ל ע"פ משארז"ל בכל יום יהיו בעיניך חדשים כיום שניתנה [השמטה: יהי' בעיניך חדשים כיום שנתנה. וראיתי בכתבי הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל (ברכה) וז"ל ראיתי בספר ישן וז"ל קבלה בידינו דקודם נתינת התורה שלח הקב"ה את בני לוי לכל אומה ולשון על קבלת התורה ע"כ. ולמה שלח את בני לוי קודם. מחמת שהם היו הצדיקי הדור. והצדיק של הדור הוא כלול מכל הדור. ובזה שהלכו אצלם ולא רצו לקבלם הי' משברים הכח של כל אומה ולשון כו' ע"ש:] ואת זה צריך לקבל עליו בכל שבועות עכ"ל. ועי' טעמי המנהגים סעי' תתע"ח בהשמטה.
ובסידור לב שמח כתב שמעתי ממו"ח הק' מהר"ש מבעלז זצוק"ל במה שכתוב מה לך הים כי תנוס. והוי שייך מה לך הים כי נסת דהא כבר נס. רק כמו שאז נס הים מפני ישראל כך תמיד כל הגלים העומדים על ישראל שהם מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה וזה הרמז מה לך הים כי תנוס לשון הוה שנס תמיד מפני ישראל: ובשבועות מקבלים התורה וכן בכל זמן ולהבין איך מקבלים התורה בכל שבועות והלא כבר ניתנה י"ל ע"פ משארז"ל בכל יום יהיו בעיניך חדשים כיום שניתנה [השמטה: יהי' בעיניך חדשים כיום שנתנה. וראיתי בכתבי הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל (ברכה) וז"ל ראיתי בספר ישן וז"ל קבלה בידינו דקודם נתינת התורה שלח הקב"ה את בני לוי לכל אומה ולשון על קבלת התורה ע"כ. ולמה שלח את בני לוי קודם. מחמת שהם היו הצדיקי הדור. והצדיק של הדור הוא כלול מכל הדור. ובזה שהלכו אצלם ולא רצו לקבלם הי' משברים הכח של כל אומה ולשון כו' ע"ש:] ואת זה צריך לקבל עליו בכל שבועות עכ"ל. ועי' טעמי המנהגים סעי' תתע"ח בהשמטה.
4