טעמי המנהגים תרכ״זTa'amei HaMinhagim 627
א׳טעם. שנהגו הנשים לעשות בשבועות לחם ארוך ולו ארבע ראשים. זכר לשתי הלחם דקרב בעצרת. או אפשר מפני מזל תאומים המשמש בסיון.*ועצרת י"ל תשלומין כל ז' לפיכך מנהג ספרדים שלא לומר בהן תחנון ונכון הוא. (יעב"ץ). ובספר אמרי שפר מהרב המגיד מבראד זצ"ל מביא ראי' לדעת המקובלים שאין לומר תחנה שבעה ימים מפסח שני דעדיין שערי רחמים פתוחים. והוא ממה שנאמר (בהעלותך י"א) ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן מעל משכן העדות הא דלא נסעו עד עשרים בחודש אייר בשלמא עד ניסן המתינו עד הקמת המשכן ושוב המתינו עד פסח. ראשון ואח"כ המתינו על שני אך אחרי פסח שני הי' להם לנסוע אך מיום י"ד באייר זמן עשיית פסח שני עד יום העשרים הוי שבעה ימים לכך כל יומא הוי יומא דפגרי לא נסעו רק ביום העשרים שהוי מקצת היום ככולו אז התחילו לנסוע ע"ש:
ובספר עולת החדש כתב וז"ל מדברי הרע"מ בהעלותך דף קנ"ב ע"ב משמע שמן ר"ח ניסן עד כ"א דר"ח אייר דין אחד להם. ועפ"ז מנהגא שלא לומר נ"א ותחנון עד כ"א דר"ח אייר. ועוד שבל'ז מבואר בספרים שכל ימי הספירה הרי הוא כמו חוה"מ וכן ראיתי מאנשי מעשה שלא אמרו נ"א עד אחר חג השבועות אמנם הנוהג עד כ"א אייר בודאי לא הפסיד כי יש לזה שורש ויסוד גדול מהרע"מ הנ"ל: כל בו סי' נ"ב:
ובספר עולת החדש כתב וז"ל מדברי הרע"מ בהעלותך דף קנ"ב ע"ב משמע שמן ר"ח ניסן עד כ"א דר"ח אייר דין אחד להם. ועפ"ז מנהגא שלא לומר נ"א ותחנון עד כ"א דר"ח אייר. ועוד שבל'ז מבואר בספרים שכל ימי הספירה הרי הוא כמו חוה"מ וכן ראיתי מאנשי מעשה שלא אמרו נ"א עד אחר חג השבועות אמנם הנוהג עד כ"א אייר בודאי לא הפסיד כי יש לזה שורש ויסוד גדול מהרע"מ הנ"ל: כל בו סי' נ"ב:
1