טעמי המנהגים תר״לTa'amei HaMinhagim 630
א׳טעם. שאסור לבשל מיו"ט לצורך שבת. כדי שלא יבואו לבשל מיו"ט לחול שיאמרו ק"ו הוא, מיו"ט לשבת אין מבשלין מיו"ט לחול לא כ"ש. מיהו תקנו חז"ל שעל ידי עירוב תבשילין שיעשה מעי"ט לצורך שבת יכול לסמוך ולבשל אפי' לכתחלה מיו"ט לשבת. שכיון שהתחיל מעיו"ט לבשל לצורך שבת לא הוי בישולו ביו"ט לצורך שבת אלא כגומר והולך בישולו ביו"ט מה שהתחיל מעיו"ט ודי בזה היכירא שידעו שכיון שאסור להתחיל ביו"ט לצורך שבת ק"ו דמי"ט לחול לגמרי אסור. לבוש סי' תקכ"ז. כתב הבאר היטב שם סק"ב וז"ל מהרי"ל הי' מניח הבשר על הטעלי"ר גם לקח לחם שלם ולקחו ללחם משנה בליל שבת ולמחרתו בסעודה ג' הי' בוצע עליו כיון דאתעביד ביה חדא מצוה ליעבד ביה מצוה אחריתא. ובשל"ה כתב שלא ליקח עצם שפל אלא יקח חתיכה חשובה ואל תהי' מצוה זו קלה בעיניך ע"ש:*ואסור לאפות או לבשל או לשחוט מיו"ט לחבירו אבל ממלאה אשה כל הקדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכ' אחת. מפני שהתבשיל מיתקן יותר כשיש הרבה בקדיר'. וכן ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפה יפה בזמן שהתנור מלא. וכן יכולה לבשל הרבה קדירות ולאכול מכל אחת מעט וכ"ש שיכול לשחוט אע"פ שא"צ אלא לכזית. ודוקא קודם אכילה אבל אחר אכיל' אינה יכולה לבשל ולומר אוכל ממנה כזית דהוי הערמה. א"ח סימן תק"ג וב"י ולבוש שם. ועי' מהרי"ל שכתב וז"ל מהר"י סג"ל דרש אע"פ שיש מתירין לשחוט ביו"ט אחר סעודת שחרית ע"י אכילת הכבד או שאר מעט בשר מן הכבש או תרנגולים ששוחט. אמנם יש אוסרים משום הערמה דמנכרת שכבר מילא כריסו שוב אין שמחת יו"ט במועט שאוכל ופשיטא דאסור. ואמהר"ש שנכון הוא וכן נוהגין שאין שוחטין שום דבר אחר סעודת יו"ט ראשון לצורך יו"ט שני ע"י היתר אכילת דבר מועט ע"ש: ולאחר שהכין צרכי שבת יכול לאכלו. או"ח שם סעי' ט"ז:
1
ב׳קונטרס אחרון
דהוה הערמה. ועי' או"ח סי' תקכ"ז סעי' כ"ג דאם עבר ובישל כמה קדירות שלא לצורך יום טוב מותר לאכלן בשבת או בחול. ואם הערים לבשל ב' קדירות לצורך היום והותיר אחת לצורך מחר אסור באכילה. וכתב הט"ז שם ס"ק כ"ב בשם רש"י הטעם שהחמירו בהערמה טפי מעבר במזיד. משום דאלו מזיד רשע הוא לעבור על דברי חכמים ואין אחרים לומדים ממנו והוא עצמו משים אל לבו ושב הלכך לא מיעקרא תקנת עירוב. אבל מערים סבור לעשות בהיתר ואחרים לומדים ממנו ומיעקרא תקנת עירוב הלכך קנסוהו רבנן ע"ש:
כתב בספר דברי דוד מהגאון הגדול מוהר"ר דוד בעל הטו"ז (לך) בשם חותנו המאור הגדול זלה"ה דנשחבשו הספרים שכתבו שאברהם אבינו קיים אפי' עירובי תבשילין. שהי' להם לכתוב עירובי תחומין באשר שהלימוד שהוציאו חז"ל בזה הוא מדכתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי. מצות שאדם דש בעקביו קיים א"א והיא תחומין וכמו שאיתא במס' עירובין והטעות יצא להם שהי' כתוב לפניהם ע"ת והי' משתמע לתרי אפי וכתבו תבשילין במקום תחומין:
ובמ"ר פ' תולדות עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי. ר' נתן בשם ר' יוחנן אמר אפי' הלכות עירובי חצרות הי' אברהם יודע, תורותי ב' תורות, שקיים אפי' מצוה קלה שבע"פ עכ"ל:
ובספר עונג חיים לשבת כתב ג"כ בשם זרע אפרים על הפסיקתא דר"כ דשם כתב בשם הגאון ר' זלמן מווילנא ז"ל דט"ס נפל בגמ' שלפנינו במ"ש אפי' ערובי תבשילין שהי' כתוב אפי' ע"ת ר"ת ערובי תחומין והמדפיסים טעו בזה. עוד כתב דיש רמז ע"ז במ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי "וישמור "משמרתי "מצותי "חקותי "תורותי ר"ת תחומם:
אע"פ שהניח עירוב אינו יכול לבשל ביו"ט ראשון. היינו אם חל יו"ט ביום ה' ו' לשבת. סי' תקכ"ז סעי' י"ג. ועי' שערי תשובה שם ס"ק י"ב דמ"ש הרדב"ז דמיני עופות ומיני בשר שאם יבשלם ביום שחיטתן אינם יפים לאכול כמו הנשחטים מאתמול מותר לשוחטם ביום ראשון. ע"כ נראה שר"ל כשצריך להם ביום ראשון או שיאכל ממנו קצת ע"ש. אין לשין הוורעממיל"ש (היינו לאקשין) ביו"ט לפי שהישנים יותר טובים. מ"א סי' תצ"ה סק"ג:
כיצד מצות הנחת ע"ת נוטל בידו חתיכת פת שיש בה כביצה וכזית בשר מבושל או שאר דבר מבושל שיש בו כזית כדי שבפת זו יהא מותר לו לאפות מי"ט לשבת ובתבשיל זה יהא מותר לו לבשל מיו"ט לשבת. ש"ע הרב סי' תקכ"ז סעי' ג':
ויותר נכון שיקח שומן אווז שניחך אצל האש או גריווין כי בשר או דגים יוכל להתקלקל ואז לא מהני העירוב:
דהוה הערמה. ועי' או"ח סי' תקכ"ז סעי' כ"ג דאם עבר ובישל כמה קדירות שלא לצורך יום טוב מותר לאכלן בשבת או בחול. ואם הערים לבשל ב' קדירות לצורך היום והותיר אחת לצורך מחר אסור באכילה. וכתב הט"ז שם ס"ק כ"ב בשם רש"י הטעם שהחמירו בהערמה טפי מעבר במזיד. משום דאלו מזיד רשע הוא לעבור על דברי חכמים ואין אחרים לומדים ממנו והוא עצמו משים אל לבו ושב הלכך לא מיעקרא תקנת עירוב. אבל מערים סבור לעשות בהיתר ואחרים לומדים ממנו ומיעקרא תקנת עירוב הלכך קנסוהו רבנן ע"ש:
כתב בספר דברי דוד מהגאון הגדול מוהר"ר דוד בעל הטו"ז (לך) בשם חותנו המאור הגדול זלה"ה דנשחבשו הספרים שכתבו שאברהם אבינו קיים אפי' עירובי תבשילין. שהי' להם לכתוב עירובי תחומין באשר שהלימוד שהוציאו חז"ל בזה הוא מדכתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי. מצות שאדם דש בעקביו קיים א"א והיא תחומין וכמו שאיתא במס' עירובין והטעות יצא להם שהי' כתוב לפניהם ע"ת והי' משתמע לתרי אפי וכתבו תבשילין במקום תחומין:
ובמ"ר פ' תולדות עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי. ר' נתן בשם ר' יוחנן אמר אפי' הלכות עירובי חצרות הי' אברהם יודע, תורותי ב' תורות, שקיים אפי' מצוה קלה שבע"פ עכ"ל:
ובספר עונג חיים לשבת כתב ג"כ בשם זרע אפרים על הפסיקתא דר"כ דשם כתב בשם הגאון ר' זלמן מווילנא ז"ל דט"ס נפל בגמ' שלפנינו במ"ש אפי' ערובי תבשילין שהי' כתוב אפי' ע"ת ר"ת ערובי תחומין והמדפיסים טעו בזה. עוד כתב דיש רמז ע"ז במ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי "וישמור "משמרתי "מצותי "חקותי "תורותי ר"ת תחומם:
אע"פ שהניח עירוב אינו יכול לבשל ביו"ט ראשון. היינו אם חל יו"ט ביום ה' ו' לשבת. סי' תקכ"ז סעי' י"ג. ועי' שערי תשובה שם ס"ק י"ב דמ"ש הרדב"ז דמיני עופות ומיני בשר שאם יבשלם ביום שחיטתן אינם יפים לאכול כמו הנשחטים מאתמול מותר לשוחטם ביום ראשון. ע"כ נראה שר"ל כשצריך להם ביום ראשון או שיאכל ממנו קצת ע"ש. אין לשין הוורעממיל"ש (היינו לאקשין) ביו"ט לפי שהישנים יותר טובים. מ"א סי' תצ"ה סק"ג:
כיצד מצות הנחת ע"ת נוטל בידו חתיכת פת שיש בה כביצה וכזית בשר מבושל או שאר דבר מבושל שיש בו כזית כדי שבפת זו יהא מותר לו לאפות מי"ט לשבת ובתבשיל זה יהא מותר לו לבשל מיו"ט לשבת. ש"ע הרב סי' תקכ"ז סעי' ג':
ויותר נכון שיקח שומן אווז שניחך אצל האש או גריווין כי בשר או דגים יוכל להתקלקל ואז לא מהני העירוב:
2