טעמי המנהגים תרל״וTa'amei HaMinhagim 636
א׳טעם. שאסור לאכול שני תבשילין משני קדירות בסעודה המפסקת מפני שהוא דרך שררה וכבוד. ויש להחמיר אפי' מב' מינים בקדירה אחת אא"כ הוא דבר שדרכו בכך כל השנה כגון אפונים שנותנים עליהם בצלים ובצים. לבוש סי' תקנ"ב סעי' ב'. ואסור לאכול דגים. משום דאיכא דוכתא דדגים בכלל בשר ועוד דהוא עולה על שלחן מלכים. מ"א שם ס"ק ב'. ואסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה. כי הם שני דברים כי העיסה הוא מאכל בפ"ע והגבינה הוא ג"כ מאכל בפ"ע ואף שנאכל כשהוא חי מ"מ כשנתבשל מיקרי תבשיל וה"ל כשני מינים בקדירה אחת כיון דרוב פעמים אין דרכן בכך (מ"א ומחצית השקל שם סק"ד). ונוהגין לאכול עדשים או בצים. מפני שהם סימן לאבל. מה בצים ועדשים זו גלגל אף אבילות גלגל היא שחוזר בעולם. מה בצים ועדשים אין להם פה אף אבל אין לו פה שאין לו להרבות בדיבור ואין אוכלים תבשיל אחרת. לבוש שם סעיף ה'*ובליקוטי פרי חדש סימן תקנ"ב כתב וז"ל ורבים מהתלמידים הבינו שמאכל אבילים אין בה איסור משום ב' תבשילין ולכן נהגו לאכול מאכל עדשים ואח"כ ביצים קשים ונשתרבב המנהג אף לקצת יודעים. וכנראה שטעו בדברי ההג"ה שכתב ויש נוהגין לאכול ביצים קשים והם הבינו שרוצה לומר שמלבד מאכל עדשים אוכלים ג"כ ביצים קשים והם טועים בדבר משנה דהא מתני' סתמא קתני ולא יאכל ב' תבשילין וכוונת ההג"ה היא שבמקום עדשים יש נוהגים לאכול ביצים קשים ע"ש. עוד כתב ויש נוהגים לאכול העדשים ולברך ברהמ"ז וחוזרים ואוכלים ביצים קשים וגם מנהג זה אינו נכון חדא משום ברכה שאינה צריכה וכמ"ש ר"י בתוספות דמס' שבת לענין ג' סעודות ועוד שנמצאת נפקעת תקנות חכמים שלא יאכל אדם ב' תבשילין: ויש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון. ואם אירע שאכלו ג' ביחד לא יזמנו משום דלא חשיב קביעות כיון דדעתם לכתחלה שלא יקבעו יחד לכן אין מזמנים. מ"א שם סק"ט:
1
ב׳קונטרס אחרון
ממולאים בגבינה. ומותר לאכול ברייטי לאקשין עם גבינה בסעודה המפסקת. ספר החיים להגאון מהרש"ק מבראד זצ"ל סי' תקנ"ב
ממולאים בגבינה. ומותר לאכול ברייטי לאקשין עם גבינה בסעודה המפסקת. ספר החיים להגאון מהרש"ק מבראד זצ"ל סי' תקנ"ב
2
ג׳מפני שהם סימן לאבל. בפרקי דר"א פרק ל"ה כתב וז"ל ר' אליעזר אומר העדשים מאכל צרה הם ואבל תדע לך כשנהרג הבל היו אבותיו אוכלין על אבלו מאכל עדשים באבל ובצרה. כשנשרף הרן באור כשדים היו הוריו אוכלין על אבלו מאכל עדשים באבל ובצרה. ויעקב הי' אוכל מאכל עדשים באבל וצרה על שהיתה מלכות ושררה ובכורה של עשו. ובאותו יום מת אברהם אבינו זקנו. וישראל אוכלין מאכל עדשים ואבל וצרה על אבל ב"ה ועל גלות ישראל. מכאו אתה למד שאין בני עשו נופלין עד שיבא שריד מיעקב ויתן לבני עשו מאכל עדשים באבל ובצרה ויקח מהם שררה מלכות ובכורה שקנה יעקב ממנו בשבועה שנאמר ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו:
3