טעמי המנהגים תרל״טTa'amei HaMinhagim 639
א׳טעם. שלא נהגו באיכה כמו במגילה לכתוב אותה על קלף וספר בפ"ע כדין כל הספרים שצריכים לצאת בהם ידי חובתם בציבור ולא דמי לשיר השירים ורות וקהלת דשאני הם שאין רגילין לקרותם בש"ץ אלא כל יחיד ויחיד קוראה בפ"ע משא"כ באיכה שצריכים לקרות ע"י הש"ץ להוציא הקהל ולמה קורין אותה מתוך החומשין הנדפסין ולא נכתבה כהלכות ספרים. ואפשר שנהגו כן מפני שלא הי' מצוי להם מפני שהסופרים לא נהגו לכותבם משום שאנו מחכים ומצפים בכל יום שיהפך לנו לששון ולשמחה יום זה ולמועד*בספר אמרי צדיקים ח"ש כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר לוי יצחק מבארדיטשוב זצוק"ל וז"ל הנה מגילה זו הוא אחד מחמש מגילות הקדושים ולכאורה לעתיד לבוא בב"א יעשו על המגילה זו שהחיינו ואיך יקראו המגילה הזאת בנחת בתשעה באב. וכתב שיקראו את המגילה בזה הלשון. איכה עד עכשיו היתה ישיבתה בדד העיר ועכשיו רבתי עם שרתי במדינות היתה למס. פי' ועכשיו נותנים כל האומות מס לישראל. בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה עד היום. ועכשיו אין מנחם לה. היינו המדה של אין מנחם לה ונקרא כל המגילה בדרך זה בתענוג גדול מה שאין הפה יכול לדבר ומשום הכי יהי' שייך ג"כ הברכה של שהחיינו. על אופן זה יהי' כל המגיל' ונזכה בב"א: ואם הי' כותבין מגילת איכה הי' נראה כמתיאשי' מן הגאולה ח"ו משא"כ: בגאולת פורים כי ימי הפורים לא יהי' בטלים ולפיכך ע"י הדחק נהגו לקרות איכה מתוך החומשין. לבוש סי' תקנ"ט סעיף א'.
1
ב׳קונטרס אחרון
לששון ולשמחה יום זה. בסידור יעב"ץ כתב דבזמן ב"ש הי' אוכלין ושותין ושמחין בט"ב עצמו ויום זה הי' להם יו"ט. לפי שבזמן שלום כל הד' תעניות הם יו"ט ע"ש. ובזה מבואר המדרש פליאה מובא בספר אוהב ישראל לא הי' יום מועד לישראל כיום שנחרב ביהמ"ק ע"כ. כי יום זה הי' להם יו"ט. וע"ש מש"כ בזה. ועי' ט"ה ח"א סעי' תתע"ח בד"ה ובס' זרע קודש. ועי' מ"א סי' תקנ"ב ס"ק י"ב והגה מהרר"צ שפיץ שם:
לששון ולשמחה יום זה. בסידור יעב"ץ כתב דבזמן ב"ש הי' אוכלין ושותין ושמחין בט"ב עצמו ויום זה הי' להם יו"ט. לפי שבזמן שלום כל הד' תעניות הם יו"ט ע"ש. ובזה מבואר המדרש פליאה מובא בספר אוהב ישראל לא הי' יום מועד לישראל כיום שנחרב ביהמ"ק ע"כ. כי יום זה הי' להם יו"ט. וע"ש מש"כ בזה. ועי' ט"ה ח"א סעי' תתע"ח בד"ה ובס' זרע קודש. ועי' מ"א סי' תקנ"ב ס"ק י"ב והגה מהרר"צ שפיץ שם:
2
ג׳מתוך החומשין. כשמגיע לפסוק השיבנו. אומרים אותו הקהל בקול רם. אח"כ מסיים החזן וחוזרין הם לאומרו בקול פעם ב'. וכן הש"ץ אחריהם. יעב"ץ:
3
ד׳ונזכה בב"א. ובספר מדרש אליהו (מגלת אסתר) כתב על מה שאמר ר' יוחנן הנביאים והכתובים עתידין ליבטל היינו שישתנה קריאתו לטובה על דרך ששמעתי מרבי ומורי זלה"ה בפסוק איכה ישבה בדד דבימות המשיח יתקרו הפסוק לטובה בסגנון איכה ישבה בדד ירושלים בחרבונה שאפילו בהמה ועוף לא עבר בה נ"ב שנים כארז"ל. כנגד זה תהיה העיר רבתי עם לימות המשיח. ובמקום שהיתה כאלמנה תהיה רבתי בגוים. גם תהי' שרתי במדינות. במקום שבגלותה היתה למס ע"כ. וכן כאן מה שאמר שיבטלו נביאים וכתובים לא שיבטלו ויגנזו חלילה אלא שיתבטל הקריאה הפשוטה המובנת לרעה ויהפכו הקריאה כמדבר מהטובות והנחמות כו' ועד"ז יהי' ג"כ קריאת הקללות שבתורה שיהפכו הקריאה הרעה לקוראם לטובה ולברכה בתיבות עצמן של הקללות עתה כי לא ישתנה מן התורה אות ואפי' תג א':
4