טעמי המנהגים תר״נTa'amei HaMinhagim 650
א׳טעם. שאין אומרים אל ארך אפים אם חל ט"ב ביום ה' ולמנצח וצו"ץ. לפי שנקרא מועד. ומטעם זה. אין אומרים עננו בשחרית. ט"ז סי' תקנ"ז ס"ק ב'. ובדגול מרבבה כתב ע"ז שדבריו תמוהים דמה בכך שנקרא מועד והלא המתענה בשבת או בר"ח אומר עננו. ובהגהת מנהגים לא כתב כלל מטעם מועד רק מדכתיב שתם תפלתי ע"ש. וא"ר שם כתב שהש"ץ אומר עננו גם בשחרית:
1
ב׳קונטרס אחרון
וצו"ץ. חל ת"ב במו"ש אין אומרים צדקתך במנחה בשבת (סי' תקנ"ט) ות"ב בשבת אומרים אב הרחמים דהוה כקינות ומזכירין נשמות הצדיקים. עי' פרמ"ג סי' תקנ"ד סק"ט וסי' תקנ"ט סק"א בשם א"ר. וכשמברכין ר"ח אב כתב בבאה"ג שאין אומרים א"ה וכ"כ בישועות יעקב. ובא"ר כתב שאומרים א"ה וכ"כ במעשה רב סעי' קל"ח:
ובספר אשל אברהם מהדורא תנינא סי' רפ"ד סעי' ז' כתב דמש"כ הא"ר ז"ל לומר א"ה כשמברכין תודש מנחם אב. י"ל דהיינו רק כפי מנהג עב"י שבאשכנז יצ"ו שאומרים אה"ר מצד שהזכירו ביוצר צרות וכ"ש ביהמ"צ. משא"כ במדינות אלו יצ"ו שא"א יוצר לכך כ' הבאה"ג ע"ה שלא לומר אה"ר.
וצו"ץ. חל ת"ב במו"ש אין אומרים צדקתך במנחה בשבת (סי' תקנ"ט) ות"ב בשבת אומרים אב הרחמים דהוה כקינות ומזכירין נשמות הצדיקים. עי' פרמ"ג סי' תקנ"ד סק"ט וסי' תקנ"ט סק"א בשם א"ר. וכשמברכין ר"ח אב כתב בבאה"ג שאין אומרים א"ה וכ"כ בישועות יעקב. ובא"ר כתב שאומרים א"ה וכ"כ במעשה רב סעי' קל"ח:
ובספר אשל אברהם מהדורא תנינא סי' רפ"ד סעי' ז' כתב דמש"כ הא"ר ז"ל לומר א"ה כשמברכין תודש מנחם אב. י"ל דהיינו רק כפי מנהג עב"י שבאשכנז יצ"ו שאומרים אה"ר מצד שהזכירו ביוצר צרות וכ"ש ביהמ"צ. משא"כ במדינות אלו יצ"ו שא"א יוצר לכך כ' הבאה"ג ע"ה שלא לומר אה"ר.
2