טעמי המנהגים תרנ״זTa'amei HaMinhagim 657
א׳טעם. שאין אומרים נחם בערבית ושחרית עד המנחה. כי עד המנחה הרי הוא כמו שמתו מוטל לפניו ואין ראוי לקבל תנחומין עד המנחה שהוא כנסתם הגולל. (המנהיג). עוד טעם. כי במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא מנחם.*ובספר אור החיים עה"ת פ' ראה כתב בשם הזוהר דאי חדא קהילה או חדא כנישתא יתערון בתיובתא מיד אתי בן דוד ע"כ והורתו ולידתו בא"י הקדושה ומקום תאותו הוא ארץ הקדושה:
ובספר נתיב מצותיך כתב שרבינו הקדוש אור החיים אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד של אצילות ובכל לילה שמע תורה מפי הקב"ה ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב והי' מיורדי המרכב' וגילו נשמות ומדריגות רוח הקודש אמת ומרן הקדוש הי' נפש דוד דאצילות והי' רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמ' וחיה דאצילות ויהי' הגאולה אמיתית ושאל אותו ע"י גיסו הקדוש ר' גרשון מקיטב אם יהי' יכולת שיסע לירושלים ויתראה עם הקדוש פב"ב והשיב שיכתוב לו יעיין בעת שרואה את צלם דמות תבניתו בעולמות עליונים אם הוא רואה את כל אבריו ודיוקנו אם לא. והשיב מרן הקדוש שאינו רואה את עקביו ואמר הקדוש שלא יטריח את עצמו כי לחנם יהי' טרחתו ומרן לא השיג האגרת הזה ומסר נפשו ונסע אף שאמרו לו מן השמים שלא יסע מסר נפשו ונסע בימי החורף ובחג הפסח הי' בעיר סטאמבול ושם עשה נוראות ונפלאות עד שנשמע בבית הקיסר והי' מה שהי' והוצרך לברוח בספינה ואמרו לו מן השמים שיחזור ולא רצה ולקחו ממנו כל המדריגות אף תורתו ותפלתו שלא ידע לומר ברוך בתוך הסידור שלא הבין האותיות ואמר מה בכך אסע עם הארץ ובור אל הצדיק אור החיים לארץ הקדוש' וקיבל הכל עד שנשברה הספינה ובתו הצדיקת אדל טבעה בים וצעקה אבי הרחמן היכן את שאתה רואה בצרתי ומרוב צערו וצרתו וגם שנסתלקו ממנו המדריגות וכל הקדוש' בא הס"מ ימ"ש ואמר לו מה שאמר וכשראה שצרתו צרה גדול' שבא נפשו עד שאול אמר שמע ישראל י"א י"א רבון העולמים אני חוזר לביתי ותיכף בא אליו רבו המובהק אחיה השלני הנביא והראה לו היכן הי' וברגע הביאו בחזרה לסטאמבול ומשם נסע תיכף לביתו. זכור לאברהם אות ט' בשם מהרח"ו ועי' מדרש איכה פ"א אות נ"ז:
ובספר נתיב מצותיך כתב שרבינו הקדוש אור החיים אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד של אצילות ובכל לילה שמע תורה מפי הקב"ה ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב והי' מיורדי המרכב' וגילו נשמות ומדריגות רוח הקודש אמת ומרן הקדוש הי' נפש דוד דאצילות והי' רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמ' וחיה דאצילות ויהי' הגאולה אמיתית ושאל אותו ע"י גיסו הקדוש ר' גרשון מקיטב אם יהי' יכולת שיסע לירושלים ויתראה עם הקדוש פב"ב והשיב שיכתוב לו יעיין בעת שרואה את צלם דמות תבניתו בעולמות עליונים אם הוא רואה את כל אבריו ודיוקנו אם לא. והשיב מרן הקדוש שאינו רואה את עקביו ואמר הקדוש שלא יטריח את עצמו כי לחנם יהי' טרחתו ומרן לא השיג האגרת הזה ומסר נפשו ונסע אף שאמרו לו מן השמים שלא יסע מסר נפשו ונסע בימי החורף ובחג הפסח הי' בעיר סטאמבול ושם עשה נוראות ונפלאות עד שנשמע בבית הקיסר והי' מה שהי' והוצרך לברוח בספינה ואמרו לו מן השמים שיחזור ולא רצה ולקחו ממנו כל המדריגות אף תורתו ותפלתו שלא ידע לומר ברוך בתוך הסידור שלא הבין האותיות ואמר מה בכך אסע עם הארץ ובור אל הצדיק אור החיים לארץ הקדוש' וקיבל הכל עד שנשברה הספינה ובתו הצדיקת אדל טבעה בים וצעקה אבי הרחמן היכן את שאתה רואה בצרתי ומרוב צערו וצרתו וגם שנסתלקו ממנו המדריגות וכל הקדוש' בא הס"מ ימ"ש ואמר לו מה שאמר וכשראה שצרתו צרה גדול' שבא נפשו עד שאול אמר שמע ישראל י"א י"א רבון העולמים אני חוזר לביתי ותיכף בא אליו רבו המובהק אחיה השלני הנביא והראה לו היכן הי' וברגע הביאו בחזרה לסטאמבול ומשם נסע תיכף לביתו. זכור לאברהם אות ט' בשם מהרח"ו ועי' מדרש איכה פ"א אות נ"ז:
1