טעמי המנהגים תרנ״חTa'amei HaMinhagim 658
א׳טעם. דתשעה באב אסור בת"ת. משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב*ועל מה שתמה הט"ז סי' תקנ"ג סק"ב אמ"ש בהגה"ה שנהגו שלא ללמוד בשבת עט"ב אחר חצות ולא לומר פרקי אבות מ"ש מאכילת בשר כו'. עי' בכור שור (תענית) דמשמע בשבת דף ס"ב ע"ב דעונג ושמחה לאו חדא מילתא הוא ועונג לחוד ושמחה לחוד ולכן באכילת בשר דהוי עונג כדכתיב ותתענג בדשן וגו' אסור למנוע בשבת דכתיב וקראת לשבת עונג. אבל לימוד תורה דשמחה הוא דמקרי כמ"ש משמחי לב ולא מצינו דמקרי עונג ולא נצטוינו בשבת על השמח'. גם לא נצטוינו ללמוד תורה בשבת משום תענוג רק משום שהוא יום פנוי וכיון דהיא שמחה בלא עונג אסור ואפילו בשבת ולכן הנח לישראל אם אינם נביאים כו' ומנהגן תורה היא ע"ש:
ובספר אבודרהם כתב בשם הרמב"ן וז"ל נהגו קצת העם שלא לקרות פרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש ר' ישמעאל בבית הכנסת לפי שאסור לקרות בתורה ואינו נראה לפי שאין לנו איסור בסדר היום שהרי קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה וכן קורין בתורה ומפטירין בנביא. ופרשת הקרבנות ואיזהו מקומן כנגד התמידין תקנום ואומר כדרכו ואינו חושש עכ"ל. ועי' או"ח סימן חקנ"ד סעיף ד' ורמ"א סי' תקנ"ט סעיף ד': תענית דף ל'. ומותר ללמוד בדברים שאבל מותר ללמוד בהם.*ובספר שדי חמד אות כ"ה כתב בשם הרב נוה שלום סימן שפ"ד דאע"ג דאבל אסור בת"ת מותר ללמוד בספרי יראה ובספרי מוסר המעוררים לב האדם לשוב אל אבינו שבשמים. כי השעה צריכה לכך להיות מדת הדין מתוחה עליו. וגדולה תשוב' שמביאה רפואה לו ולכל העולם. כי שב אפו ממנו ולא יוסיף לדאבה עוד: עי' או"ח סי' תקנ"ד סעי' א' וסעי' ב':
ובספר אבודרהם כתב בשם הרמב"ן וז"ל נהגו קצת העם שלא לקרות פרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש ר' ישמעאל בבית הכנסת לפי שאסור לקרות בתורה ואינו נראה לפי שאין לנו איסור בסדר היום שהרי קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה וכן קורין בתורה ומפטירין בנביא. ופרשת הקרבנות ואיזהו מקומן כנגד התמידין תקנום ואומר כדרכו ואינו חושש עכ"ל. ועי' או"ח סימן חקנ"ד סעיף ד' ורמ"א סי' תקנ"ט סעיף ד': תענית דף ל'. ומותר ללמוד בדברים שאבל מותר ללמוד בהם.*ובספר שדי חמד אות כ"ה כתב בשם הרב נוה שלום סימן שפ"ד דאע"ג דאבל אסור בת"ת מותר ללמוד בספרי יראה ובספרי מוסר המעוררים לב האדם לשוב אל אבינו שבשמים. כי השעה צריכה לכך להיות מדת הדין מתוחה עליו. וגדולה תשוב' שמביאה רפואה לו ולכל העולם. כי שב אפו ממנו ולא יוסיף לדאבה עוד: עי' או"ח סי' תקנ"ד סעי' א' וסעי' ב':
1
ב׳קונטרס אחרון
ומנהגן תורה היא. ובט"ב שחל בשבת ק' לא נתפרש אודות עש"ק אחר חצות בלימוד בדברים המשמחים והי' מקום לומר מכ"ש מט"ב שחל ביום א' שבשבת ק' גופי' אחר חצות מונעים מללמוד בדברים משמחים כו' אך מ"מ נראה מסתמיות לשונות הפוסקים בזה שאין למנוע מללמוד בעש"ק כי בכזה אין להוסיף על מה שנתפרש להדיא. אשל אברהם מהדורא תנינא סי' תקנ"ג:
ובשו"ת מהר"ם לובלין סי' צ"ט כתב להתיר ללמוד כל היום בט"ב שחל בשבת:
ומנהגן תורה היא. ובט"ב שחל בשבת ק' לא נתפרש אודות עש"ק אחר חצות בלימוד בדברים המשמחים והי' מקום לומר מכ"ש מט"ב שחל ביום א' שבשבת ק' גופי' אחר חצות מונעים מללמוד בדברים משמחים כו' אך מ"מ נראה מסתמיות לשונות הפוסקים בזה שאין למנוע מללמוד בעש"ק כי בכזה אין להוסיף על מה שנתפרש להדיא. אשל אברהם מהדורא תנינא סי' תקנ"ג:
ובשו"ת מהר"ם לובלין סי' צ"ט כתב להתיר ללמוד כל היום בט"ב שחל בשבת:
2