טעמי המנהגים ס״וTa'amei HaMinhagim 66
א׳טעם. שנוהגין שהרב בעיר קורא בקול רם פרשת ציצית שהוא יציאת מצרים. משום דיציאת מצרים דאורייתא ולאו כל אדם יכוין בקריאתו לכן הרב אומר בהגבהות הקול לעורר הכוונה. כרם שלמה בשם ספר אחד:*ויש סמך לזה מלשון המשנה ברכות פ"ק מזכירין יציאת מצרים כו' ולא קתני זוכרין י"מ כו' והלשון הפעיל מורה על האחרים דהיינו שמחויב להזכיר לאחרים. ולפ"ז לא יפה עושין אשר רק אומרים ב' או ג' תיבות בקול רם. שם:
ובענין כוונת התפלה כתב בספר עבודת ישראל (פ' מצורע) וז"ל שמעתי אומרים שהרב הקדוש מוהר"ר גרשון אמר פעם אחת למורנו הריב"ש ז"ל בזה"ל כ"ז שאתה תוכל עוד בתפלה לומר ברוך אתה עפ"י רצונך תדע כי עדיין לא הגעת לכוונת התפלה. כי כ"כ צריך האדם להיות בהתפשטות עד שאפס מאתו כח ושכל לדבר התפלה ע"כ. והדברים אמיתים אבל יש גבוה מעל גבוה אמת שהאדם מופשט מכל גשם ומכל מיני רצון ומקושר רק בבוראו ואינו יודע אפילו לדבר תפלתו מפני אימ' ודביקות. אבל מ"מ הוא מדבר כסדר כל תפלתו כי מן השמים מרחמים עליו ונותנין לו דיבור וכח להתפלל כמ"ש אדני שפתי תפתח וכו'.
ובספר שפתי צדיקים (בשלח) כתב בשם הבעש"ט שאמר נס גדול כשאדם חי אחר התפלה. שלא יצא נשמתו מגודל הדביקות:
ובספר באר משה להרב הצדיק הקדוש מקאזניץ זצוק"ל (קדושים) כתב שמעתי מפי אאמו"ר זצ"ל שהסידור של האר"י זלה"ה כל הכוונות של התפילה הנמצאים בו הי' רק מתפילה אחת של האר"י הק' זצל"ה ובכל יום הי' מתפלל בכוונה אחרת בבחי' מחודשת ומשונה בטעם וריח לשבח:
ובספר מאור ושמש (נצבים) כ' וז"ל בזמנינו זה לא יתכן לאדם לכוון כוונת התפלה המסורים בידינו בסידור האריז"ל הן מתוך הכתב והן ללמדם ולכוונם בע"פ. וכן שמעתי מאדומו"ר הרב הקדוש האלקי רשכב"ה רבינו אלימלך זצוק"ל לבל יחשוב אדם מחשבות וחשבונות כוונת השמות רק יקשר עלו ונסתרו שהוא נפשו ורוחו ונשמתו בא"ס ב"ה ועי"ז הוא מקשר כל התגלות העולמות ופנימיות העולמות בו ית' וכל כך תהי' מחשבתו דבוקה בנועם ה' עד שלא יהי' לו פנאי אפילו רגע לכוין הכוונות. ואדם אשר בתפלתו בבחי' זו נעשי' הכוונות והיחודים מאליהם ע"י תפלתו ע"ש.
ובספר דברי שאול חידושי אגדות (ברכות נ"ח) כתב בשם הריב"ש סי' כ"ו בענין המקובלים הקדושים שמחשבין הספירות ומכוונין כוונות והביא בשם הר"ש מקינון שלאחר שלמד כל הכוונות אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו:
ובספר שארית ישראל כתב שמעתי בשם הקדוש ר' ברוך ז"ל שפי' המלות בפשוט גבוה מכל הכוונות כמו ברוך אתה ה' (גילויבט ביסטי גאט).
ובענין כוונת התפלה כתב בספר עבודת ישראל (פ' מצורע) וז"ל שמעתי אומרים שהרב הקדוש מוהר"ר גרשון אמר פעם אחת למורנו הריב"ש ז"ל בזה"ל כ"ז שאתה תוכל עוד בתפלה לומר ברוך אתה עפ"י רצונך תדע כי עדיין לא הגעת לכוונת התפלה. כי כ"כ צריך האדם להיות בהתפשטות עד שאפס מאתו כח ושכל לדבר התפלה ע"כ. והדברים אמיתים אבל יש גבוה מעל גבוה אמת שהאדם מופשט מכל גשם ומכל מיני רצון ומקושר רק בבוראו ואינו יודע אפילו לדבר תפלתו מפני אימ' ודביקות. אבל מ"מ הוא מדבר כסדר כל תפלתו כי מן השמים מרחמים עליו ונותנין לו דיבור וכח להתפלל כמ"ש אדני שפתי תפתח וכו'.
ובספר שפתי צדיקים (בשלח) כתב בשם הבעש"ט שאמר נס גדול כשאדם חי אחר התפלה. שלא יצא נשמתו מגודל הדביקות:
ובספר באר משה להרב הצדיק הקדוש מקאזניץ זצוק"ל (קדושים) כתב שמעתי מפי אאמו"ר זצ"ל שהסידור של האר"י זלה"ה כל הכוונות של התפילה הנמצאים בו הי' רק מתפילה אחת של האר"י הק' זצל"ה ובכל יום הי' מתפלל בכוונה אחרת בבחי' מחודשת ומשונה בטעם וריח לשבח:
ובספר מאור ושמש (נצבים) כ' וז"ל בזמנינו זה לא יתכן לאדם לכוון כוונת התפלה המסורים בידינו בסידור האריז"ל הן מתוך הכתב והן ללמדם ולכוונם בע"פ. וכן שמעתי מאדומו"ר הרב הקדוש האלקי רשכב"ה רבינו אלימלך זצוק"ל לבל יחשוב אדם מחשבות וחשבונות כוונת השמות רק יקשר עלו ונסתרו שהוא נפשו ורוחו ונשמתו בא"ס ב"ה ועי"ז הוא מקשר כל התגלות העולמות ופנימיות העולמות בו ית' וכל כך תהי' מחשבתו דבוקה בנועם ה' עד שלא יהי' לו פנאי אפילו רגע לכוין הכוונות. ואדם אשר בתפלתו בבחי' זו נעשי' הכוונות והיחודים מאליהם ע"י תפלתו ע"ש.
ובספר דברי שאול חידושי אגדות (ברכות נ"ח) כתב בשם הריב"ש סי' כ"ו בענין המקובלים הקדושים שמחשבין הספירות ומכוונין כוונות והביא בשם הר"ש מקינון שלאחר שלמד כל הכוונות אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו:
ובספר שארית ישראל כתב שמעתי בשם הקדוש ר' ברוך ז"ל שפי' המלות בפשוט גבוה מכל הכוונות כמו ברוך אתה ה' (גילויבט ביסטי גאט).
1
ב׳קונטרס אחרון
ע"י תפלתו. ובספר תולדות אהרן להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אהרן מ"מ דק"ק זיטאמיר זצוק"ל לימים נוראים כתב וז"ל צריך ליזהר בכל השנה ובפרט בר"ה ויוה"כ להתפלל סתם בפירוש המלות ולא כאותם המתפללי מתוך סידור האריז"ל ואינם יודעים בין ימינם ושמאלם בשום כוונה והם מכוונים כוונת זרות. רק העיקר שיהי' האדם שפל ברך ולהתפלל פשוט בפירוש המלות ולדבק עצמו אל האותיות התפלה. והאותיות עצמם הם באים למעלה ונעשים הכוונת והיחודים מעצמם. כי מי שאין לי גילוי אליהו ורוח הקודש האיך יכול לכוון בצירופים ויחודים. נמצא הכלל הוא רק לדבק עצמי אל האותיות ומהאותיות בא הארות הקדושה אל האדם ואח"כ יכול להתפלל בדביקות ע"ש. ובלקוטים שם כתב שמעתי מאדמו"ר הגאון בוצינא קדישא אור עולם ז"ל ששמות הלע"ז הם עיקר הכוונות. וזה הדבר גדול הוא.
ובספר מגן אברהם להרב המגיד הקדוש מטריסק זצוק"ל כתב ששמע מאביו הרב המגיד הקדוש מו"ה מרדכי מטשערנאביל זללה"ה שאמר בשם הבעש"ט זצלה"ה שאם אפי' האדם אינו יודע שום כוונה רק שהוא מתפלל להשי"ת מחמת שהוא צוה כך להתפלל לפניו אף שאינו יודע אפילו פי' המילות עכ"ז תפלתי בוקעת ועולה עד לרקיע. והענין הוא כי התיבות הקדושים של תורה ותפלה יש בהם קדושה עליונה מאד אם יוצאים מהגרון לש"ש ולשם פעלם ועושין בזה תיקונים גדולים בעולמות העליונים.*ובספר מאיר ושמש (עקב) כתב וז"ל יש כמה וכמה אנשים שמתפללים בכוונות השמות ואולם בדורות האלו אינם צריכים לזה. וכן שמעתי מאדמו"ר בוצינא קדישא מו"ה אלימלך זצוק"ל שאמר שאין מתפלל עפ"י הכוונות ומה שמתפלל בסידור האריז"ל הוא מפני שהשם הוי' נכתב שם בכתיבה תמה והוא גדול עכ"ל:
ובספר יסוד האמונה פי' בשם האריז"ל הפסוק ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו. שהתפלה ישראלית פועלת בגבהי מרומים אפי' בלי שום כוונת הלב ודייק מלשון ויפתוה"ו שהקב"ה נתפתה בתפילתן של ישראל אפילו הי' רק בפיהם ולבם לא נכון עמם:
ובספר נועם מגדים (במדבר) פי' בשם מוהר"י ז"ל באמרם שנים שנכנסו לבהכ"נ וקדם אחד מהם ויצא כו' דהכוונה שנים על גוף ונפש שנכנסו לביהכ"נ להתפלל וקדם אחד מהם. היינו הנשמה השכל שיצא ושוטט בחוצות בעסקי העולם טורפין לו כו' כי נפשו בכפו בעינן:*בספר נחלי דבש (נח) כ' מה שאנו אומרים אחר התפלה יהר"מ שיבנה ביהמ"ק כו' ושם נעבדך כו'. היא כמו שמזמין אנשם לסעודה ובפטירתן אומר כשיגיע שמחת נישואין בני אוסיף להטיב לכם. וזה שייך אמ נותן גם כעת איזה מאכלים טובים משא"כ אם אין נותן להם כלום כעת. רק לחם צר ומים לחץ לא שייך לומר שאוסיף להטיב לכם וכמו כן עיקר התפלה הי' בזמן ביהמ"ק שזה שער השמים. משא"כ בחוץ לארץ. אבל אם עכ"פ מתפללין בכוונת הלב שייך אמירתנו יהר"מ כו' ושם נעבדך ביראה כו'. משא"כ אם התפלה משפה ולחוץ במעט רגע על רגל א' כו' לא שייך לדלויי פלגא:
ובפרשת (שלח) כ' שהמגיד אמר להב"י הקדוש שבק"ש בקדושה תשרוף כל הרהורים הבאים לך ותהי רק במחשבות קדושות כל היום ע"ש במגיד משרים. וכתב שם וזהו ענין יונתן בן עוזיאל עוף הפורח נשרף בהבל פיו. עוף הוא הס"א ע"ד ובני רשף יגביהו עוף ומחשבה זרה תעופף בלב ומוח האדם שלא לרצונו והן הן ההרהורים שעליהם אמרו ז"ל אין אדם ניצל מהם בכל יום. וזה נשרף בהתלהבות אש הקדושה דק"ש כו' ע"ש. ובספר בוצינא דנהורא פי' ואתה עיף ויגע וכו' ר"ל שאין לך זריזות לתורה ולעבודה רק תמיד אתה עיף ויגע סימן הוא שלא ירא אלקים אתה.
ובספר דברי משה (בא) כתב שמעתי מפי קדשו של מורי החסיד האלהי הבעש"ט ז"ל שהזהיר על הזריזות והמהירות בעסק התפלה לאנשים כערכו בכדי שינצל מן מחשבות זרות ואמר בשם גיסו הרב החסיד מ' גרשון קוטבר ז"ל שאמר משל יפה על האנשים שאינם שוהים א"ע בזה שאינם מרגישים כלל בתפלתם אם הי' במחשבה זרה אם לאו ע"ש:
ובספר שארית ישראל פי' הפסוק השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. השולח הוא לשון הפשטה. אמרתו הוא מלשון לבוש כידוע. והפי' הוא שמפשיט לבושי הגשמיות שלו שיש לו הזדככות החומר אז עד מהרה ירוץ דברו שיכול לאמר ולדבר דברי התפלה במהירות עכ"ל:
כתב בספר אור המאיר (תצוה) וז"ל שמעתי בשם הבעש"ט זללה"ה שהי' אומר עבירה גדולה ביד הציבור כשהש"ץ אינו מאריך בניגונים ורוצה לסיים איזה ענין מהתפלה והם מאריכים בתפלתם ומעכבים על ידו מלהשפיע. ואם ימתין עד כלותם ויסיימו הציבור בתפלתם בין כך ובין כך יחלש המוחין אצלו ולא יהי' לו אח"כ מוחין חזקים להשפיע אל השכינה. וא"כ מה מאד צריכין הציבור להזהר ולהשמר שלא יגרמו ככה ח"ו ויאבדו טובה הרבה:
ע"י תפלתו. ובספר תולדות אהרן להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אהרן מ"מ דק"ק זיטאמיר זצוק"ל לימים נוראים כתב וז"ל צריך ליזהר בכל השנה ובפרט בר"ה ויוה"כ להתפלל סתם בפירוש המלות ולא כאותם המתפללי מתוך סידור האריז"ל ואינם יודעים בין ימינם ושמאלם בשום כוונה והם מכוונים כוונת זרות. רק העיקר שיהי' האדם שפל ברך ולהתפלל פשוט בפירוש המלות ולדבק עצמו אל האותיות התפלה. והאותיות עצמם הם באים למעלה ונעשים הכוונת והיחודים מעצמם. כי מי שאין לי גילוי אליהו ורוח הקודש האיך יכול לכוון בצירופים ויחודים. נמצא הכלל הוא רק לדבק עצמי אל האותיות ומהאותיות בא הארות הקדושה אל האדם ואח"כ יכול להתפלל בדביקות ע"ש. ובלקוטים שם כתב שמעתי מאדמו"ר הגאון בוצינא קדישא אור עולם ז"ל ששמות הלע"ז הם עיקר הכוונות. וזה הדבר גדול הוא.
ובספר מגן אברהם להרב המגיד הקדוש מטריסק זצוק"ל כתב ששמע מאביו הרב המגיד הקדוש מו"ה מרדכי מטשערנאביל זללה"ה שאמר בשם הבעש"ט זצלה"ה שאם אפי' האדם אינו יודע שום כוונה רק שהוא מתפלל להשי"ת מחמת שהוא צוה כך להתפלל לפניו אף שאינו יודע אפילו פי' המילות עכ"ז תפלתי בוקעת ועולה עד לרקיע. והענין הוא כי התיבות הקדושים של תורה ותפלה יש בהם קדושה עליונה מאד אם יוצאים מהגרון לש"ש ולשם פעלם ועושין בזה תיקונים גדולים בעולמות העליונים.*ובספר מאיר ושמש (עקב) כתב וז"ל יש כמה וכמה אנשים שמתפללים בכוונות השמות ואולם בדורות האלו אינם צריכים לזה. וכן שמעתי מאדמו"ר בוצינא קדישא מו"ה אלימלך זצוק"ל שאמר שאין מתפלל עפ"י הכוונות ומה שמתפלל בסידור האריז"ל הוא מפני שהשם הוי' נכתב שם בכתיבה תמה והוא גדול עכ"ל:
ובספר יסוד האמונה פי' בשם האריז"ל הפסוק ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו. שהתפלה ישראלית פועלת בגבהי מרומים אפי' בלי שום כוונת הלב ודייק מלשון ויפתוה"ו שהקב"ה נתפתה בתפילתן של ישראל אפילו הי' רק בפיהם ולבם לא נכון עמם:
ובספר נועם מגדים (במדבר) פי' בשם מוהר"י ז"ל באמרם שנים שנכנסו לבהכ"נ וקדם אחד מהם ויצא כו' דהכוונה שנים על גוף ונפש שנכנסו לביהכ"נ להתפלל וקדם אחד מהם. היינו הנשמה השכל שיצא ושוטט בחוצות בעסקי העולם טורפין לו כו' כי נפשו בכפו בעינן:*בספר נחלי דבש (נח) כ' מה שאנו אומרים אחר התפלה יהר"מ שיבנה ביהמ"ק כו' ושם נעבדך כו'. היא כמו שמזמין אנשם לסעודה ובפטירתן אומר כשיגיע שמחת נישואין בני אוסיף להטיב לכם. וזה שייך אמ נותן גם כעת איזה מאכלים טובים משא"כ אם אין נותן להם כלום כעת. רק לחם צר ומים לחץ לא שייך לומר שאוסיף להטיב לכם וכמו כן עיקר התפלה הי' בזמן ביהמ"ק שזה שער השמים. משא"כ בחוץ לארץ. אבל אם עכ"פ מתפללין בכוונת הלב שייך אמירתנו יהר"מ כו' ושם נעבדך ביראה כו'. משא"כ אם התפלה משפה ולחוץ במעט רגע על רגל א' כו' לא שייך לדלויי פלגא:
ובפרשת (שלח) כ' שהמגיד אמר להב"י הקדוש שבק"ש בקדושה תשרוף כל הרהורים הבאים לך ותהי רק במחשבות קדושות כל היום ע"ש במגיד משרים. וכתב שם וזהו ענין יונתן בן עוזיאל עוף הפורח נשרף בהבל פיו. עוף הוא הס"א ע"ד ובני רשף יגביהו עוף ומחשבה זרה תעופף בלב ומוח האדם שלא לרצונו והן הן ההרהורים שעליהם אמרו ז"ל אין אדם ניצל מהם בכל יום. וזה נשרף בהתלהבות אש הקדושה דק"ש כו' ע"ש. ובספר בוצינא דנהורא פי' ואתה עיף ויגע וכו' ר"ל שאין לך זריזות לתורה ולעבודה רק תמיד אתה עיף ויגע סימן הוא שלא ירא אלקים אתה.
ובספר דברי משה (בא) כתב שמעתי מפי קדשו של מורי החסיד האלהי הבעש"ט ז"ל שהזהיר על הזריזות והמהירות בעסק התפלה לאנשים כערכו בכדי שינצל מן מחשבות זרות ואמר בשם גיסו הרב החסיד מ' גרשון קוטבר ז"ל שאמר משל יפה על האנשים שאינם שוהים א"ע בזה שאינם מרגישים כלל בתפלתם אם הי' במחשבה זרה אם לאו ע"ש:
ובספר שארית ישראל פי' הפסוק השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. השולח הוא לשון הפשטה. אמרתו הוא מלשון לבוש כידוע. והפי' הוא שמפשיט לבושי הגשמיות שלו שיש לו הזדככות החומר אז עד מהרה ירוץ דברו שיכול לאמר ולדבר דברי התפלה במהירות עכ"ל:
כתב בספר אור המאיר (תצוה) וז"ל שמעתי בשם הבעש"ט זללה"ה שהי' אומר עבירה גדולה ביד הציבור כשהש"ץ אינו מאריך בניגונים ורוצה לסיים איזה ענין מהתפלה והם מאריכים בתפלתם ומעכבים על ידו מלהשפיע. ואם ימתין עד כלותם ויסיימו הציבור בתפלתם בין כך ובין כך יחלש המוחין אצלו ולא יהי' לו אח"כ מוחין חזקים להשפיע אל השכינה. וא"כ מה מאד צריכין הציבור להזהר ולהשמר שלא יגרמו ככה ח"ו ויאבדו טובה הרבה:
2