טעמי המנהגים תרס״טTa'amei HaMinhagim 669
א׳טעם. שמפטירין במנחה בתענית ולא בשחרית. משום דכתיב בהפטרה דרשו משפט ועשו צדקה ואגרא דתעניתא צדקתא לעת ערב ומשום הכי נכון לאומרו בערב אחר שיעשו צדקה. תוס' מגילה דף כ"א ע"א בד"ה הקורא:
1
ב׳קונטרס אחרון
במנחה בתענית ולא בשחרית. מי שקראוהו לעלות לתורה שסוברים שיתענה והוא יודע שלא יתענה אם חל בב' וה' או אם הוא בוש לומר ברבים שלא יתענה יכול לעלות. אבל בקריאת ס"ת במנחה לא יעלה מי שלא התענה אפי' בב' וה'. מטה אפרים סי' תר"ב סעי' י"ז. ועי' ט"ז סי' תק"ו סק"ז דלא יקרא מי שאינו מתענה ואפי' קראוהו כבר לא יעלה דהוה ברכה לבטלה ומ"א שם סק"ח כ' בשם הב"ח דאם קראוהו לעלות אפי' במנחה יעלה. ובס' בני חייא פסק דלא מבעיא אם קראוהו דיעלה אלא אפילו לכתחלה יכולים לקרותו ולעלות. עי' באה"ט שם סק"ז.
ובשו"ת תורת חן סי' כ"ב כתב תשובה מהרב הה"ג מהרש"ק מבראד זצ"ל דבט"ב ויו"כ יכול לעלות לתורה אף מי שאינו מתענה ואינו דומה לשאר תענית וכתב טעם לדבריו ע"ש:
במנחה בתענית ולא בשחרית. מי שקראוהו לעלות לתורה שסוברים שיתענה והוא יודע שלא יתענה אם חל בב' וה' או אם הוא בוש לומר ברבים שלא יתענה יכול לעלות. אבל בקריאת ס"ת במנחה לא יעלה מי שלא התענה אפי' בב' וה'. מטה אפרים סי' תר"ב סעי' י"ז. ועי' ט"ז סי' תק"ו סק"ז דלא יקרא מי שאינו מתענה ואפי' קראוהו כבר לא יעלה דהוה ברכה לבטלה ומ"א שם סק"ח כ' בשם הב"ח דאם קראוהו לעלות אפי' במנחה יעלה. ובס' בני חייא פסק דלא מבעיא אם קראוהו דיעלה אלא אפילו לכתחלה יכולים לקרותו ולעלות. עי' באה"ט שם סק"ז.
ובשו"ת תורת חן סי' כ"ב כתב תשובה מהרב הה"ג מהרש"ק מבראד זצ"ל דבט"ב ויו"כ יכול לעלות לתורה אף מי שאינו מתענה ואינו דומה לשאר תענית וכתב טעם לדבריו ע"ש:
2