טעמי המנהגים תר״פTa'amei HaMinhagim 680
א׳טעם. שאם חל ר"ה יום ב' או יום ג' אז מתחילין לומר סליחות מיום א' שבוע מלפניו. מפני שנוהגים להתענות עשרה ימים עם י"כ לעולם יחסרו ד' ימים מר"ה עד יה"כ שלא יוכלו להתענות. דהיינו ב' ימים ר"ה ושבת שובה ועי"כ לכך צריך להשלים ד' ימים קודם ר"ה וכדי שיהי' יום מסוים להתחלה תקנו ביום א' בכל פעם. שם. ועי' קיצור של"ה דאם יחיד אומר סליחות יאמר סליחות בלי אל מלך יושב וכן בלא ויעבור. ועי' או"ח סי' תקס"ה סעיף ה' דיכול לאמרם דרך קריאה בעלמא בניגון בטעמים. כתב קיצור של"ה לעמוד כשאומרים סליחות ועכ"פ יעמוד כשאומרים אל מלך יושב וכו' וי"ג מדות:
1
ב׳קונטרס אחרון
שלא יוכלו להתענות. תיקון למי שצריך להתענות וכבד עליו התענית יוכל לפדותו בממון כל תענית וליתן לצדקה בעד כל תענית חצי צוואנציגער (שהוא לערך ארבעה ושלשים העליר. שו"ת דברי חיים או"ח ח"א סי' ל"ד. ובס' ארחות חיים סי' תר"ג כתב בשם ס' מאורי אור דיש לשער פדיון התענית העשיר י"ב סוא. ובינוני שמונה סוא. ועני ארבעה סוא ע"ש. ולפי חשבון שלנו עולה ארבעה סוא תשעה עשר העללער במדינת עסטרייך:
שלא יוכלו להתענות. תיקון למי שצריך להתענות וכבד עליו התענית יוכל לפדותו בממון כל תענית וליתן לצדקה בעד כל תענית חצי צוואנציגער (שהוא לערך ארבעה ושלשים העליר. שו"ת דברי חיים או"ח ח"א סי' ל"ד. ובס' ארחות חיים סי' תר"ג כתב בשם ס' מאורי אור דיש לשער פדיון התענית העשיר י"ב סוא. ובינוני שמונה סוא. ועני ארבעה סוא ע"ש. ולפי חשבון שלנו עולה ארבעה סוא תשעה עשר העללער במדינת עסטרייך:
2
ג׳וי"ג מדות. ומספר השלש עשרה מדות. רחום א'. וחנון ב'. ארך אפים ג'. ורב חסד ד'. ואמת ה'. נוצר חסד לאלפים ו'. נושא עון ז'. ופשע ח'. וחטאה ט'. ונקה י'. וסלחת לעונינו י"א. ולחטאתינו י"ב. ונחלתנו י"ג. וכך יש למנותם כשאומרים הפזמון של אזכרה ועונין י"ג מדות יאמרו עם וסלחת וגו'. ספר חסידים סי' ר"נ. ועי' פי' אזולאי שם. ועי' תוס' ר"ה דף י"ז ע"ב בד"ה שלש עשרה:
ובספר אבודרהם כתב דמספר הי"ג מדות הם. ה'. ה'. אל. רחום. וחנון. ארך אפים. ורב חסד. ואמת. נוצר חסד לאלפים. נושא עון. ופשע. וחטאה. ונקה. וכן נהגו בכל גלילות ישראל שהחזן אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא והקהל מתחיל ה' ה' אל רחום וחנון כו' ע"ש:
ובספר ארחות חיים סי' ס"א כ' בשם שו"ת שאילת שלום שמיישב מה דאנו אומרים בי"ג מדות ובכ"ז אנו ליה ועינינו ליה דבש"ס סוכה פרכינן שם אמתניתין מהא דמודים מודים. ומשני דהכי אמרי אנו ליה משתחוים ועינינו ליה מיחלות ע"ש. ובסימן תקפ"א אות ד' בהגהות כ' וז"ל ובענין פיוט י"ג מדות מדת הרחמים עלינו התגלגלי. שמעתי שמתחלה ניתקן שיאמרו הקהל להש"ץ שיעורר ויגלגל עליהם מדת הרחמים ויפיל תחנתם לפני קונו והש"ץ עונה יה"ר מלפניך שומע קול בכיות וכו' וכן תמכתי יתדותי וכו' הכל מדברי הש"ץ ע"ש:
ובספר אבודרהם כתב דמספר הי"ג מדות הם. ה'. ה'. אל. רחום. וחנון. ארך אפים. ורב חסד. ואמת. נוצר חסד לאלפים. נושא עון. ופשע. וחטאה. ונקה. וכן נהגו בכל גלילות ישראל שהחזן אומר ויעבור ה' על פניו ויקרא והקהל מתחיל ה' ה' אל רחום וחנון כו' ע"ש:
ובספר ארחות חיים סי' ס"א כ' בשם שו"ת שאילת שלום שמיישב מה דאנו אומרים בי"ג מדות ובכ"ז אנו ליה ועינינו ליה דבש"ס סוכה פרכינן שם אמתניתין מהא דמודים מודים. ומשני דהכי אמרי אנו ליה משתחוים ועינינו ליה מיחלות ע"ש. ובסימן תקפ"א אות ד' בהגהות כ' וז"ל ובענין פיוט י"ג מדות מדת הרחמים עלינו התגלגלי. שמעתי שמתחלה ניתקן שיאמרו הקהל להש"ץ שיעורר ויגלגל עליהם מדת הרחמים ויפיל תחנתם לפני קונו והש"ץ עונה יה"ר מלפניך שומע קול בכיות וכו' וכן תמכתי יתדותי וכו' הכל מדברי הש"ץ ע"ש:
3
ד׳ד' ימים קודם ר"ה. ובעטרת זקנים סי' תקפ"א כתב. הטעם. שעומדים עכ"פ ד' ימים קודם ר"ה. משום דאי' במדרש בכל הקרבנות נא' והקרבתם ובר"ה נאמר ועשיתם שיעשה אדם עצמו קרבן בר"ה. ולהכי צריך ד' ימים לביקור מפני המומין. וע"י התענית יפשפש במעשיו ויבקר דומיא דקרבן.
4
ה׳וכן בלא ויעבור. וטעם. שאין היחיד אומר י"ג מדות. משום דאר"י מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ כו' ולכן א"א כ"א בציבור. אשל אברהם סי' תר"ב אות א' בשם תשו' רשב"ם סימן קצ"א.
5