טעמי המנהגים ס״טTa'amei HaMinhagim 69
א׳טעם. שצריך להסמיך גאולה לתפלה. דסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב (תהלים י"ט) ה' צורי וגואלי וסמך לי' (שם כ') יענך ה' ביום צרה. רש"י ברכות דף ד' ע"ב. וכתב הטור סי' קי"א יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי היינו גאולה וסמיך לי' יענך ה' ביום צרה היינו תפלה ע"כ. ומה שאומרים בערבית השכיבנו כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמי'. ברכות שם. ועיין ט"ז סי' רל"ו ס"ק ג' דמה שאומרים ברוך ה' לעולם אמן ואמן הוא ג"כ כגאולה אריכתא ע"ש. ומה שאומרים ה' שפתי תפתח אינו הפסק דכיון דתקינו לי' רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא. ברכות שם. ובשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפלה הואיל דנפיק לן מהאי קרא דיענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה הוא. אור זרוע הלכות ק"ש בשם ר"ת. וביו"ט יש לסמוך משום דעיקר גאולה זו מיוסדת על גאולת מצרים כמו שיש בה בפי' ממצרים גאלתנו כו' ובמצרים היו כל הימים ימי צרה חוץ משבת שגם במצרים לא הי' עובדים עבודת פרך בשבת כמו שיסדו ז"ל בתפלת ישמח משה במתנת חלקו כו' מ"מ יש להחמיר גם בשבת לסמכה דהחיבור והדיבוק לעולם טוב הוא לישראל. לבוש סי' קי"א:
1