טעמי המנהגים תרצ״וTa'amei HaMinhagim 696
א׳טעם. שתקנו להוסיף בברכת מגן זכרנו לחיים. כי בחיים נופל לשון זכירה דכתיב ובשוב רשע מרשעתו כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחי' וכתיב זכירה באברהם דכתיב כי זכר את דבר קדשו וגו' לפיכך תקנו זכירה במגן כו' וה"ר מאיר מרוטבורק לא הי' אומר לחיים טובים אלא לחיים עד לבסוף בהודאה שהי' אומר וכתוב לחיים טובים כי המבקש צריך לבקש תחילה דבר מועט ואח"כ מוסף והולך כמו שמצינו בדוד תחלה אמר שגיאות מי יבין ואח"כ ביקש על הזדונות דכתיב גם מזדים חשוך עבדך ואח"כ אל ימשלו בי אז איתם פי' העבירות החזקות כו'. טור סימן תקפ"ב:
1
ב׳קונטרס אחרון
זכרנו לחיים. ומה שתקנו לומר זכרנו לחיים במגן וכתוב לחיים בהודאה. בספר חיים בשים שלום הא אמר רב יהודא (ברכות ל"ד) לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות. ולא בשלש אחרונות. כי רב יהודא לא אמר אלא ביחיד שאין לו לבקש דבר הצריך לו. כגון חולה או פרנסה בשלש ראשונות. וזה שאמר לא ישאל. ולא קאמר אין שואלין. אבל צרכי צבור כגון זכרנו. וכתוב לחיים שכל ישראל צריכין לה שואלין
זכרנו לחיים. ומה שתקנו לומר זכרנו לחיים במגן וכתוב לחיים בהודאה. בספר חיים בשים שלום הא אמר רב יהודא (ברכות ל"ד) לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות. ולא בשלש אחרונות. כי רב יהודא לא אמר אלא ביחיד שאין לו לבקש דבר הצריך לו. כגון חולה או פרנסה בשלש ראשונות. וזה שאמר לא ישאל. ולא קאמר אין שואלין. אבל צרכי צבור כגון זכרנו. וכתוב לחיים שכל ישראל צריכין לה שואלין
2
ג׳וכתוב לחיים מובים. אם טעה ולא אמר וכתוב ונזכר אחר שכבר אמר האל ישועתינו יאמר במקום שנזכר וכתוב כו' בא"י וכו' ולא יחזור לתחלת וכל החיים כיון שאמר האל שהוא ג"כ שם. וכל מקום שאין מחזירין אותו מאחר שהזכיר את השם אסור לו לחזור. מטה אפרים סי' תקפ"ב סעי' י' ועי' טעמי המנהגים ח"א סעי' פ"ז:
3