טעמי המנהגים תרצ״זTa'amei HaMinhagim 697
א׳טעם. שאם לא אמר זכרנו. ומי כמוך אין מחזירין אותו. כיון שלא נזכר בתלמוד. טור סימן תקפ"ב בשם אביו הרא"ש ז"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
אין מחזירין אותו. ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' תקפ"ב כתב דאם חתם ברכה ראשונה ולא אמר זכרנו אומר קודם ברכה שני' וכן בדכוותיה רק שאין חיוב ורשאי לומר. ועיין עוד שם דמ"ש בטור שלא לומר בפתח ל' דלחיים. נראה שאין זה רק לפי סגנון שיחה של עב"י שבספרד ששם הי' הטור ז"ל שהם קורים קמץ כסגנון קריאתינו פתח. ופתח למה שאנו קורים קמץ. משא"כ לפי סגנון קריאתינו הברת פתח כשקוראים כן ל' אין שום חשש לסבור ע"ז בחי' לא ע"ש:
עי' פרמ"ג בסדר הנהגת המו"צ אות ל"ט כתב וז"ל הרב שכותב והמנהג באשכנז י"ל ה"ה פולין פיהם וליטא ורייסין ומערין וכדומה. רק היכא שכתב בני אשכנז או שיש הוכחה. עי' סי' תקמ"ז בט"ז ומ"א שם סק"ד:
אין מחזירין אותו. ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' תקפ"ב כתב דאם חתם ברכה ראשונה ולא אמר זכרנו אומר קודם ברכה שני' וכן בדכוותיה רק שאין חיוב ורשאי לומר. ועיין עוד שם דמ"ש בטור שלא לומר בפתח ל' דלחיים. נראה שאין זה רק לפי סגנון שיחה של עב"י שבספרד ששם הי' הטור ז"ל שהם קורים קמץ כסגנון קריאתינו פתח. ופתח למה שאנו קורים קמץ. משא"כ לפי סגנון קריאתינו הברת פתח כשקוראים כן ל' אין שום חשש לסבור ע"ז בחי' לא ע"ש:
עי' פרמ"ג בסדר הנהגת המו"צ אות ל"ט כתב וז"ל הרב שכותב והמנהג באשכנז י"ל ה"ה פולין פיהם וליטא ורייסין ומערין וכדומה. רק היכא שכתב בני אשכנז או שיש הוכחה. עי' סי' תקמ"ז בט"ז ומ"א שם סק"ד:
2