טעמי המנהגים ע׳Ta'amei HaMinhagim 70

א׳טעם. שחותם בא"י גאל ישראל ולא גואל ישראל. משום שנתקנה על הגאולה שעברה. טור סי' רל"ו:
1
ב׳קונטרס אחרון
ועי' רש"י מגילה דף י"ז ע"ב דמה שחותמים בש"ע בברכה שביעית גואל ישראל. האי גאולה לאו גאולה דגלות היא אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד ע"ש. ועפ"ז כתב בס' מדרש פנחס בשם הרב הצדיק הקדוש מקאריץ זצוק"ל ששיבוש הוא אותן האומרים בתפלה וגאלינו גאולה שלימה. כי לא קאי על הגאולה העתידה רק מן הצרות.
ובספר לב שמח כתב וז"ל ידוע דבכל יום ובכל שעה הקב"ה גואל ישראל ויש כמה וכמה הדרגות בזה שמצילו מיד עשקו וג"כ מצילו מיד היצה"ר הרוצה לבלעו חנם ולכך אנחנו אומרים ראה נא בענינו ומהר לגאלינו בא"י גואל ישראל תמיד בכל עת ובכל רגע ולכך אנחנו מתפללים שתגאל ג"כ גאולה שלימה. וכך הפירוש בכל הברכות רפאינו תפלה רופא חולי עמו ישראל. הוא ג"כ כך דתמיד אתה מרפא שלח נא עכשיו ג"כ רפואה. וכך בכל הברכות.
ובספר אור לשמים (בחקותי) כ' וז"ל שמעתי מרבינו הקדוש מוהרי"י זצלה"ה מלובלין על הגמרא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. והתמיה נשגבה כי בגמרא מצינו ממש בכל דף שאומר התנא דבר בשם חבירו או בשם רבו ומדוע עוד לא נושענו מן הגלות. ותירץ כי הבאת הגאולה היא גאולה פרטית לאיש ישראל ממצוקותיו וזה בכלל גאולה:
2