טעמי המנהגים תש״בTa'amei HaMinhagim 702
א׳טעם. שאנו אומרים בר"ה עושה השלום ובשאר ימות השנה אומר מברך את עמו בשלום. לפי שעושה בגימ' ספריא"ל והוא מלאך הממונה על הכתיבה ואנו מזכירין אותו שיכתוב אותנו לחיים טובים ולשלום. מהרי"ל ועיין מטה אפרים סי' תקפ"ב אות א' דמה שאומרים בקדישים שאחר התפלה עושה השלום לפי שיש בו רמז שעושה בגימ' ספריא"ל וכן השלום בגימ' כן. כתב בספר ווי העמודים טוב לבכות בעת תפלתו ומי שיש לו לב קשה ואינו יכול לבכות יתן קולו בבכי כאלו הוא בוכה. וזה פירוש הפסוק כי שמע ה' קול בכיי וגו':
1
ב׳קונטרס אחרון
עושה השלום. ובסידור של"ה כתב וז"ל דחלילה לשנות נוסח הברכה מכל ימות השנה. מאחר שלא נמצא זה בתלמוד ובפוסקים כמו המלך הקדוש והמלך המשפט. והרמז שכתבו בעלי הסודות הוא אמת אבל לא בנוסח הברכה רק אחר התפלה שפוסע ואומר עושה שלום במרומיו לא יאמר עושה שלום רק עושה השלום במרומיו לרמז הנ"ל כן מצאתי בקונטרס"י האריז"ל לומר עושה השלום במרומיו ע"ש:
עושה השלום. ובסידור של"ה כתב וז"ל דחלילה לשנות נוסח הברכה מכל ימות השנה. מאחר שלא נמצא זה בתלמוד ובפוסקים כמו המלך הקדוש והמלך המשפט. והרמז שכתבו בעלי הסודות הוא אמת אבל לא בנוסח הברכה רק אחר התפלה שפוסע ואומר עושה שלום במרומיו לא יאמר עושה שלום רק עושה השלום במרומיו לרמז הנ"ל כן מצאתי בקונטרס"י האריז"ל לומר עושה השלום במרומיו ע"ש:
2
ג׳קול בכיי. ובש"ע האריז"ל כתב כי מי שאינו בוכה בימים אלו אז אין נשמתו טובה ושלימה. גם אמר כי מי שבוכה אז מעצמו ומתעורר בבכיה גדולה מאליה אותה שעה דיינין אותו בב"ד של מעלה ונפשו מרגשת ולזה בא לו הבכיה מאליו:
בליל ר"ה קודם קדיש בתרא או בהיותו בביתו קודם קריאת הגבר יאמר מזמור כ"ד לה' הארץ ומלואה ויכוין בשמות של הוי"ה באלו הנקודה היו"ד בשב"א והה' בסגול והו' בקמץ יְהֶוָה ונקרא. שם הפרנסה ויכוין בזה היטב ולא יחסרו מזונותיו כל השנה*בסידור לב שמח דרך התפלה פי' בשם חותנו הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל הפסוק ישא ברכה מאת השם וצדקה מאלהי ישעו. כי יש אנשים בני בלי דעת כשיש להם איזה ברכה הן בממון והן איזה דרך בתורה סוברים כחי ועוצם ידי עשה לי. ולכך אמר דוד ישא ברכה אם האדם נושא ברכה ידע שהוא מאת השם ולא יאמר כחי ועוצם ידי. ויש אחד אעפ"י שיודע שמאת השם היתה זאת מ"מ בדעתו הוא הוא סובר שהוא צדיק וראוי מצד מעשיו לזה. ולכך מסיים דוד וצדקה מאלהי ישעו שידע שהכל הוא מצד צדקה שמצד מעשיו אינו ראוי לזה: עמק ברכה בשם שערי ציון.
אם חל ר"ה בשבת אומרים שלום עליכם עד צאתכם לשלום בנעימ' ובשמחת הלב אך לא בשירה וזמרה כשאר ימות השנה כי הוא יום שספרי חיים נפתחים וספרי מתים פתוחים וצריך להיות ירא וחרד מאימת הדין. גם אין לומר פיוט אזמר בשבחין. מטה אפרים סי' תקפ"ג סעיף א':
בליל ר"ה קודם קדיש בתרא או בהיותו בביתו קודם קריאת הגבר יאמר מזמור כ"ד לה' הארץ ומלואה ויכוין בשמות של הוי"ה באלו הנקודה היו"ד בשב"א והה' בסגול והו' בקמץ יְהֶוָה ונקרא. שם הפרנסה ויכוין בזה היטב ולא יחסרו מזונותיו כל השנה*בסידור לב שמח דרך התפלה פי' בשם חותנו הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל הפסוק ישא ברכה מאת השם וצדקה מאלהי ישעו. כי יש אנשים בני בלי דעת כשיש להם איזה ברכה הן בממון והן איזה דרך בתורה סוברים כחי ועוצם ידי עשה לי. ולכך אמר דוד ישא ברכה אם האדם נושא ברכה ידע שהוא מאת השם ולא יאמר כחי ועוצם ידי. ויש אחד אעפ"י שיודע שמאת השם היתה זאת מ"מ בדעתו הוא הוא סובר שהוא צדיק וראוי מצד מעשיו לזה. ולכך מסיים דוד וצדקה מאלהי ישעו שידע שהכל הוא מצד צדקה שמצד מעשיו אינו ראוי לזה: עמק ברכה בשם שערי ציון.
אם חל ר"ה בשבת אומרים שלום עליכם עד צאתכם לשלום בנעימ' ובשמחת הלב אך לא בשירה וזמרה כשאר ימות השנה כי הוא יום שספרי חיים נפתחים וספרי מתים פתוחים וצריך להיות ירא וחרד מאימת הדין. גם אין לומר פיוט אזמר בשבחין. מטה אפרים סי' תקפ"ג סעיף א':
3