טעמי המנהגים תש״וTa'amei HaMinhagim 706
א׳טעם. שאוכלין בליל ר"ה תפוח. רמז על שדי תפוחים הידוע על פי הקבלה. ט"ז סי' תקפ"ג.*ועי' זכור לאברהם אות ב' סעי' כ' וז"ל והרב חמ"י בפ"ו מהלכות ר"ה דקל"ד ע"ב כתב ונוהגו לומר נוסח היהי רצון על התפוח קודם הברכה. דלא אריך להקדים צרכי עצמו לברכת המקום ב"ה וכמה פעמים הוכחתי לרבת מבני עמינו הנוהגים בסעודות גדולות לברך איש את רעהו במשתה היין ואח"כ מברכין על היין דלא אריך למעבד הכי להקדים ברכת עבד לברכת רבו ח"ו והנכון לברך על היין ולטעום מעט ואח"כ יברך את רעהו וכן ראוי לנהוג בעיטושו לומר לישועתך קויתי ה' ואחר כך ישיב למברכים אותו בחיים טובים עכ"ל. ומ"א סי' תקפ"ג סק"ב כתב שאוכל תחלה ואחר כך יאמר יה"ר שלא להפסיק ע"ש. ועי' ליקוטים סעי' ז': וראש כבש שנהי' לראש ולא לזנב. וזכר לאילו של יצחק. ואוכלים רימונים ואומרים נרבה זכיות כרימון. שלא לאכול אגוזים שאגוז בגימ' חטא (עם הכולל). ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה. א"ח שם. ושלא לישן ביום ר"ה. דאי' בירוש' מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. ט"ז שם. והאר"י אומר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות והתקיעות. עי' מ"א שם:
1
ב׳קונטרס אחרון
בליל ר"ה תפוח. בספר אמרי נועם לר"ה כתב רמז מה שאוכלין תפוח בדבש בר"ה. ע"ד הפייטן תמוכים בדשן שה עקידה. כי אמרו ז"ל אשר מקום הדשן במקדש הי' נקרא תפוח. ולזה שה עקידה עולה תפוח. וזה בדשן שה עקידה. ע"כ אוכלים תפוח. לרמז על שה עקידה שנמתקו דיני יצחק באברהם כידוע אברה"ם יצח"ק עולה פרצוף שנמתק הפר ע"י צוף דבש:
ואוכלין ראש כבש ואומרים שנהי' לרא"ש. ר"ת "לעשות "רצון "אבינו "שבשמים. ייטיב לב (במדבר) בשם מחו' הרב הקדוש מדזיקוב זצוק"ל.
בליל ר"ה תפוח. בספר אמרי נועם לר"ה כתב רמז מה שאוכלין תפוח בדבש בר"ה. ע"ד הפייטן תמוכים בדשן שה עקידה. כי אמרו ז"ל אשר מקום הדשן במקדש הי' נקרא תפוח. ולזה שה עקידה עולה תפוח. וזה בדשן שה עקידה. ע"כ אוכלים תפוח. לרמז על שה עקידה שנמתקו דיני יצחק באברהם כידוע אברה"ם יצח"ק עולה פרצוף שנמתק הפר ע"י צוף דבש:
ואוכלין ראש כבש ואומרים שנהי' לרא"ש. ר"ת "לעשות "רצון "אבינו "שבשמים. ייטיב לב (במדבר) בשם מחו' הרב הקדוש מדזיקוב זצוק"ל.
2
ג׳נרבה זכיות כרימון. כתב בספר אשל אברהם סי' תקפ"ג טוב להרהר הבקשה של שנה טובה מתוקה באכילת הדבש גם בליל ב'. וגם בכל זמן שנוהגים להטביל פרוסת המוציא בדבש לעורר אז רחמים תמיד:
ועי' מטה אפרים סי' תקפ"ג דבליל א' כשטובלין פרוסת המוציא בדבש אומרים יה"ר כו'*ונוהגין אחר שיבצע להטביל פרוסת המוציא במלת ואוכל ואח"כ יטביל פרוסת המוציא בדשב ואומר יה"ר כו'. ושמעתי שכן הי' נוהג אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל: . ובסי' תקצ"ז סעי' ד' כ' דגם בבוקר אחר הקידוש טובלין פרוסת המוציא בדבש ואומרים יה"ר. וגם שאר דברים הנזכרים שם לאכול בליל ר"ה לסימן טוב*בס' מעשה יחיאל (בשלח) כ' דיש קבלה מהרב הצדיק הקדוש מלובלין זצוק"ל להיות בר"ה בכיסו סכין חד וחלק השם של פרנסה המרומז בס"ת של פות"ח א"ת ידי"ך. וע"ל בהשמטה לסעי' רמ"ו בד"ה ובס': יש להם מקום לאכול גם בסעודה זו אם יש לו ורוצה:
ובספר בני יששכר דרוש לר"ה כתב דמ"ש אביי בריש שת"א. ולא אמר ברא"ש השנ"ה. להורות לנו דוקא בכניסת השנה בראשיתה בלילה הראשונה. הגם דעבדינן תרי יומי. א"צ לסימן בליל שני. הגם דבעל טה"ק כתב לערוך בשלחן הסימנים גם בלילה שניה לא קחזינן לרבנן קשישאי דעבדו הכי. ולא אישתמיט חד מהפוסקים קמאי לומר לנו זאת. רק בלילה הראשונה. ונראה הטעם. דהנה בלילה ראשונה הוא בחי' לא"ה וליל ב' רח"ל. ורח"ל מסרה הסימני"ם ללא"ה עכ"ל.
ועי' מטה אפרים סי' תקפ"ג דבליל א' כשטובלין פרוסת המוציא בדבש אומרים יה"ר כו'*ונוהגין אחר שיבצע להטביל פרוסת המוציא במלת ואוכל ואח"כ יטביל פרוסת המוציא בדשב ואומר יה"ר כו'. ושמעתי שכן הי' נוהג אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל: . ובסי' תקצ"ז סעי' ד' כ' דגם בבוקר אחר הקידוש טובלין פרוסת המוציא בדבש ואומרים יה"ר. וגם שאר דברים הנזכרים שם לאכול בליל ר"ה לסימן טוב*בס' מעשה יחיאל (בשלח) כ' דיש קבלה מהרב הצדיק הקדוש מלובלין זצוק"ל להיות בר"ה בכיסו סכין חד וחלק השם של פרנסה המרומז בס"ת של פות"ח א"ת ידי"ך. וע"ל בהשמטה לסעי' רמ"ו בד"ה ובס': יש להם מקום לאכול גם בסעודה זו אם יש לו ורוצה:
ובספר בני יששכר דרוש לר"ה כתב דמ"ש אביי בריש שת"א. ולא אמר ברא"ש השנ"ה. להורות לנו דוקא בכניסת השנה בראשיתה בלילה הראשונה. הגם דעבדינן תרי יומי. א"צ לסימן בליל שני. הגם דבעל טה"ק כתב לערוך בשלחן הסימנים גם בלילה שניה לא קחזינן לרבנן קשישאי דעבדו הכי. ולא אישתמיט חד מהפוסקים קמאי לומר לנו זאת. רק בלילה הראשונה. ונראה הטעם. דהנה בלילה ראשונה הוא בחי' לא"ה וליל ב' רח"ל. ורח"ל מסרה הסימני"ם ללא"ה עכ"ל.
3
ד׳שלא לאכול אגוזים. ובתשב"ץ אות קי"ח כתב דמהר"ם לא הי' נזהר מלאכול שומים ובצלים ולא אגוזים ולא שום דבר:
4
ה׳ע"י התפלות והתקיעות ועי' מטה אפריס סי' תקצ"ח דמ"ש שהאריז"ל הי' ישן אחר חצות. הלואי שיהי' ביכלתנו לעשות כמעשהו בהקיץ מני אלף ממה שהוא ז"ל הי' מתקן בשינתו ע"כ אין לעשות כן. ובספר עבודת הקודש כתב ג"כ שלא לישן אפי' אחר חצות. ועי' בספר עבודת ישראל לר"ה בד"ה איתא. הטעם. מפני מה השינה מותרת בליל ר"ה ומאי שנא ביום דאסור עד אחר המוסף:
5