טעמי המנהגים תש״טTa'amei HaMinhagim 709
א׳טעם. שא"א הלל בר"ה וביה"כ. דאיתא בר"ה א"ר אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים לפניך שירה בר"ה וביוה"כ. אמר להם אפשר אני יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים לפני נפתחין וישראל אומרים שירה.*כתב בספר התניא סי' ע"ב בשם רבינו ישעי' וז"ל הא דאמר ר' כרוספדי אמר ר' יוחנן שלשה ספרים נפתחים בראש השנה אחד של צדיקים גמורים. ואחד של רשעים גמורים. ואחד של בינונים. של רשעים גמורים נכתבים ונחתמים מיד למיתה. של בינונים תלויין ועומדים מראש השנה עד יום הכפורים זכו נכתבין לחיים. לא זכו נכתבין למיתה. של צדיקים גמורים נכתבין ונחתמים מיד לחיים. האי צדיקים ורשעים לאו דוקא. שהרי כמה רשעים חיים וכמה צדיקים מתים. אלא רשעים זה שנמצא עליו חובה למות ואע"פ שהן צדיקים כדכתיב והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. שהזוכה בדין קורא צדיק. והמתחייב בדין קורא רשע. אבל מה דאמרינן שלש כתות ליום הדין. אותם הם רשעים ודאי. וצדיקים ודאי. ובספר דרושי ר' חיים כהן דרוש ה' כ' בשם התוס' בד"ה ונחתמין דכל זה דקרי הכא לגבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי עוה"ב:
כתב א"ר סי' תקצ"ב סק"ב וז"ל מה שאנו אומרים במלך עליון רק הא' והג' כו' והוא חצי אלפ"א בית"א. כי הוא מיוסד האל"ף למלך עליון. הב' למלך אביון. הג' למלך עליון. וכן כולם. ואנו אין אומרים שום מלך אביון רק הראשון והאחרון (מפני המלכות) דהיינו הב' והת'. מלך אביון בלה. מלך אביון תנומה ע"ש. (ולפ"ז נראה דיש לסיים בכל כרוז לעדי עד ימלוך): טור סימן תקפ"ד ועיין מס' ערכין דף י':
כתב א"ר סי' תקצ"ב סק"ב וז"ל מה שאנו אומרים במלך עליון רק הא' והג' כו' והוא חצי אלפ"א בית"א. כי הוא מיוסד האל"ף למלך עליון. הב' למלך אביון. הג' למלך עליון. וכן כולם. ואנו אין אומרים שום מלך אביון רק הראשון והאחרון (מפני המלכות) דהיינו הב' והת'. מלך אביון בלה. מלך אביון תנומה ע"ש. (ולפ"ז נראה דיש לסיים בכל כרוז לעדי עד ימלוך): טור סימן תקפ"ד ועיין מס' ערכין דף י':
1
ב׳קונטרס אחרון
תלוין ועומדים. בספר נחלת יעקב באבני שוהם (ואתחנן) פי' הלשון תלוין ועומדים ע"פ הידוע שאסור לומר לחיים בפתח דמשמע לא ח"ו אלא בצירי וכן פסקינן אצל שאר דברים שלמד בתחלה. ולפ"ז בר"ה צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים בנקודתן צירי. ורשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה. ובינונים תלוין ועומדים. היינו שהבינונים נכתבים בר"ה באותו ספר לחיים רק בלי נקודות. לכן הנקודות תלוין. והתיבה לחיים עומד. ויתכן לשון תלוין ועומדים. וביוה"כ נכתב החתימה. כלומר הנקודות שהוא סוף דבר של התיבה כי אין רעה יורד מן השמים:
ובספר ברית אברם פי' מה שאנו אומרים בפיוט מוסף ר"ה יום א'. הן למות אם לחיים חי חי יזכור. היינו דכותב שיחי' עד זמן פלוני וממילא כשיגיע הזמן הזה ימות. כי מפי עליון לא תצא הרעות. וז"ש הן למות אם לחיים חי חי יזכור כנ"ל וז"ש הכתוב משפטי ה' דייקא פי' בין לחיים בין למות הכל הוא אמת. רק ע"ז קשה הלא מאתו לא תצא הרעות וא"כ איך יוכל לכתוב למות. לז"א צדקו יחדיו דייקא פי' יחדיו בין לחיים בין למות הכל כותבין הצדק דהיינו החיים ולא הרעות.
תלוין ועומדים. בספר נחלת יעקב באבני שוהם (ואתחנן) פי' הלשון תלוין ועומדים ע"פ הידוע שאסור לומר לחיים בפתח דמשמע לא ח"ו אלא בצירי וכן פסקינן אצל שאר דברים שלמד בתחלה. ולפ"ז בר"ה צדיקים גמורים נכתבים לאלתר לחיים בנקודתן צירי. ורשעים גמורים נכתבים לאלתר למיתה. ובינונים תלוין ועומדים. היינו שהבינונים נכתבים בר"ה באותו ספר לחיים רק בלי נקודות. לכן הנקודות תלוין. והתיבה לחיים עומד. ויתכן לשון תלוין ועומדים. וביוה"כ נכתב החתימה. כלומר הנקודות שהוא סוף דבר של התיבה כי אין רעה יורד מן השמים:
ובספר ברית אברם פי' מה שאנו אומרים בפיוט מוסף ר"ה יום א'. הן למות אם לחיים חי חי יזכור. היינו דכותב שיחי' עד זמן פלוני וממילא כשיגיע הזמן הזה ימות. כי מפי עליון לא תצא הרעות. וז"ש הן למות אם לחיים חי חי יזכור כנ"ל וז"ש הכתוב משפטי ה' דייקא פי' בין לחיים בין למות הכל הוא אמת. רק ע"ז קשה הלא מאתו לא תצא הרעות וא"כ איך יוכל לכתוב למות. לז"א צדקו יחדיו דייקא פי' יחדיו בין לחיים בין למות הכל כותבין הצדק דהיינו החיים ולא הרעות.
2