טעמי המנהגים תשי״בTa'amei HaMinhagim 712
א׳טעם. שאין אומרים א"מ כשחל בשבת. מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת.*ועי' לבוש סי' תקפ"ד סעי' א' דכתב וז"ל ואומרים א"מ חטאנו לפניך שהוא מיוסד מפי ר' עקיבא כנגד ברכות אמצעיות של שמונה עשרה כי הג' ראשונות והג' אחרונות כבר אמרנו ואלו הם כנגד האמצעיות שא"מ חננו ועננו. כנגד חונן הדעת. החזירנו בתשובה כנגד הרוצה בתשובה. סלח ומחל כנגד סלח לנו. כתבנו בספר גאולה כנגד גואל ישראל. שלח רפואה כנגד רפאנו. חדש עלינו כנגד ברך עלינו. הרם קרן נגד תקע בשופר. בטל מעלינו נגד השיבה כו' והסר ממגו יגון ואנחה כו'. כלה כל צר נגד שובר אויבים. מחוק ברחמיך הרבים נגד יהמו רחמיך. הרם קרן משיחך נגד וקרנו תרום. הצמח לנו נגד מצמיח קרן ישועה. שמע קולנו נגד שומע תפלה. והוסיפו עליהם שאלת צרכי רבים. ומטעם זה. כשחל ר"ה וי"כ בחול כיון שיום זה אינו קבוע להיות בו ר"ה לעולם ואם לא הי' היום ר"ה וי"כ הי' אומרים אלו הברכות עצמן. עכשיו לפי שחל היום ר"ה וי"כ משלימין אותן ע"י שינוי בא"מ. אבל כשחל בשבת אפילו אם לא הי' ר"ה וי"כ לא היו אומרים ביום זה אלו הברכות גם כשחלין בו ר"ה וי"כ אין צריכים להשלימו בהם ע"ש: ר"ן פ' בתרא דר"ה:
1
ב׳קונטרס אחרון
הרם קרן. ובשם הרב הצדיק הקדוש מ"מ מקאזניץ זצוק"ל בדרך הלצה מה שאומרים אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך. דהנה איתא בגמרא לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. וענין גרים הוא ענין כמו שנותן מעות לחבירו שיתן לו רוחים. והנה דרך בני אדם אם הלוה הוא איש בטוח אזי מלוה לו מעות ויניח אצלו מעות על זמן כדי שיעלה לו רוחים. ואם הלוה אינו איש בטוח גם על הקרן אזי תובע את הלוה שיתן לו מהר הקרן ואף אם הלוה מבטיח לו שיתן לו רוחים אינו משגיח ע"ז כיון שהקרן אינו בטוח. והנמשל מובן כיון שישראל בעוה"ר בהגלות נשקעים בין האומות ובכל יום הולכים ודלים הן בנפש הן בגוף ולומדים ממעשי הגוים כמאמר הקרא ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם. א"כ כשהקרן אינו בטוח אינו רוצה בהרוחים והגרים המה הרוחים להקרן. ע"כ אנו מתפללים הרם קרן ישראל עמך. ר"ל כיון שהקרן היינו ישראל בעצמם אינם בטוחים א"כ פדה אותם כדי שלא יפסיד ח"ו הקרן דהוא ישראל ואל תשגיח על הרוחים.
הרם קרן. ובשם הרב הצדיק הקדוש מ"מ מקאזניץ זצוק"ל בדרך הלצה מה שאומרים אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך. דהנה איתא בגמרא לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. וענין גרים הוא ענין כמו שנותן מעות לחבירו שיתן לו רוחים. והנה דרך בני אדם אם הלוה הוא איש בטוח אזי מלוה לו מעות ויניח אצלו מעות על זמן כדי שיעלה לו רוחים. ואם הלוה אינו איש בטוח גם על הקרן אזי תובע את הלוה שיתן לו מהר הקרן ואף אם הלוה מבטיח לו שיתן לו רוחים אינו משגיח ע"ז כיון שהקרן אינו בטוח. והנמשל מובן כיון שישראל בעוה"ר בהגלות נשקעים בין האומות ובכל יום הולכים ודלים הן בנפש הן בגוף ולומדים ממעשי הגוים כמאמר הקרא ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם. א"כ כשהקרן אינו בטוח אינו רוצה בהרוחים והגרים המה הרוחים להקרן. ע"כ אנו מתפללים הרם קרן ישראל עמך. ר"ל כיון שהקרן היינו ישראל בעצמם אינם בטוחים א"כ פדה אותם כדי שלא יפסיד ח"ו הקרן דהוא ישראל ואל תשגיח על הרוחים.
2