טעמי המנהגים תשכ״דTa'amei HaMinhagim 724
א׳טעם. שהולכין בר"ה תשליך להנהר ושיש בו דגים. דאיתא במדרש כשהלך אברהם אבינו ע"ה לעקוד את יצחק בנו הוליכו השטן במים עד צוארו ואמר אברהם הושיעה ה' כי באו מים עד נפש וניצל. וצריך שיהיה בו דגים לזכור שבני אדם משולים לדגים שנאחזים במצודה פתאום כך בני אדם נאחזים במצודות המות והדין ומתוך כך יהרהר יותר בתשובה.*ועי' ברכי יוסף סימן תקפ"ג סעיף ו' וז"ל ראיתי בכתבי מוהר"ר ישראל שלמה לינגו שכתב שאמר לו הרב המקובל מוהר"ר בנימין הכהן משם רבו הרמ"ז דאם חל ר"ה בשבת לא יעשה כסדר הזה בשבת אך ביום שני אחר מנחה כה יעשה ואם אירעו אונס אף כשחל ר"ה בחול ולא עשה סדר זה ביומא קמא יוכל עשוהו ביום השני אחר מנחה עכ"ל. ופ"מ שם סק"ה כתב בשם שו"ת שבות יעקב ח"ג שאלה מ"ב דמותר לומר תשליך בשבת ואדרב' זריזין מקדימין למצות ע"ש. כתב מחצית השקל שם סק"ה וז"ל יש לבטל מנהג גרוע שמשליכים לנהר פת לחם לדגים דמבואר בסי' תנ"ז דאסור ליתן לפניהם מזונות כיון דאין מזונותיהם עליך וגזרינן שמא יבא לצוד וליקח מהם ע"ש:
ובספר הנותן אמרי שפר מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר ישעי' הירץ אבד"ק דינאב זצוק"ל ביאר הפסוק אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. דהוא לכאורה תמוה לומר כן שנראה שאנחנו טובים מאבותינו. וכתב בשם אביו הרב הצדיק הקדוש שהפי' הוא כך. ע"ד שסיפר מצדיק אחד שהי' דרכו לעשות תשלי"ך ביחידי פ"א בא אחריו חסיד א' בסתר. ובעת אמרו סדר תשליך הרגיש רבו שיש אדם שם ושאל אותו מה אתה עושה כאן. השיב אותו חסיד אני רוצה ליקח את העונות אשר אדומו"ר משליך אותם. וזה פי' הפסוק אבותינו חטאו וכו' היינו מה שהי' נחשב אצלם לחטא וע"ד חסידים הראשונים הי' כל ימיהם בתשוב' כי כל יום ויום הכירו יותר מגדלות הבורא והי' עושים תמיד תשובה גם על תורה ומצוה שעשו קודם לזה שלא הי' במעל' כ"כ. וזה אבותינו חטא"ו ואינ"ם ואנחנו עונותיהם סבלנ"ו עונות שלהם המה סבלונות לנו: מהר"ם יפה:
ובספר הנותן אמרי שפר מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר ישעי' הירץ אבד"ק דינאב זצוק"ל ביאר הפסוק אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו. דהוא לכאורה תמוה לומר כן שנראה שאנחנו טובים מאבותינו. וכתב בשם אביו הרב הצדיק הקדוש שהפי' הוא כך. ע"ד שסיפר מצדיק אחד שהי' דרכו לעשות תשלי"ך ביחידי פ"א בא אחריו חסיד א' בסתר. ובעת אמרו סדר תשליך הרגיש רבו שיש אדם שם ושאל אותו מה אתה עושה כאן. השיב אותו חסיד אני רוצה ליקח את העונות אשר אדומו"ר משליך אותם. וזה פי' הפסוק אבותינו חטאו וכו' היינו מה שהי' נחשב אצלם לחטא וע"ד חסידים הראשונים הי' כל ימיהם בתשוב' כי כל יום ויום הכירו יותר מגדלות הבורא והי' עושים תמיד תשובה גם על תורה ומצוה שעשו קודם לזה שלא הי' במעל' כ"כ. וזה אבותינו חטא"ו ואינ"ם ואנחנו עונותיהם סבלנ"ו עונות שלהם המה סבלונות לנו: מהר"ם יפה:
1
ב׳קונטרס אחרון
שיהי' בו דגים. ובספר מחזה אברהם קונטרס חזון למועד כתב דצריך שיהי' בו דגים לרמז בחי' עינא פקיחא דלא נעים תדיר בבחי' הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ועיני ה' אל צדיקים שב"י שכולם צדיקים ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ועיניו פקוחות:
ובספר שער בת רבים כתב שמעתי כי דגים ר"ת י"ג מכילין דרחמי. ולזה הולכין תשליך לנהר שיש בו דגים יען שאומרים שם מי אל כמוך הנרמז יגמ"ד.
שיהי' בו דגים. ובספר מחזה אברהם קונטרס חזון למועד כתב דצריך שיהי' בו דגים לרמז בחי' עינא פקיחא דלא נעים תדיר בבחי' הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ועיני ה' אל צדיקים שב"י שכולם צדיקים ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ועיניו פקוחות:
ובספר שער בת רבים כתב שמעתי כי דגים ר"ת י"ג מכילין דרחמי. ולזה הולכין תשליך לנהר שיש בו דגים יען שאומרים שם מי אל כמוך הנרמז יגמ"ד.
2
ג׳לפניהם מזונות. בס' אזור אליהו (וישלח) כ' שמעתי בשם צדיק א' שתמיד בר"ה ויוה"כ הלך לרפת בקר וסוסים ליתן להם מספוא ובזה כשם שהוא מרחם על הבריות כך ירחם עליו הקב"ה:
3