טעמי המנהגים תשכ״חTa'amei HaMinhagim 728
א׳טעם. שהוקבע לדון ב"א בחודש תשרי. מפני שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם דן את אוהבו בשעת רצונו ודן את אויביו בשעת כעסו והקב"ה דן את העולם כולו בשעת רצונו בחודש תשרי שיש בו מועדים ומצות הרבה. שופר. וכיפור. וסוכה. ולולב בארבע מינין. ועי"כ נקרא שביעי שהוא שבע במצות. אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
דן את העולם כולו בשעת רצונו. בספר צמח דוד להרב הצדיק הקדוש מדינאב זצוק"ל פי' הפיוט ללובש צדקות ביום דין למוחל עונות בדין. עפ"י דברי הרמ"ע בספר עשרה מאמרות על פסוק לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו שפי' עפ"י דרז"ל עני ועשיר שבאו לדין אומרים לעשיר הלבישהו לעני כמותך כדי שלא יסתתמו כענותיו. וזה שאומר הקב"ה לכנסת ישראל לכו נא ונוכחה. והנה הקב"ה לבושי' כתלג חיור א"כ ממילא בהכרח ע"פ דת התורה אם יהי' חטאיכם כשנים בע"כ כשלג ילבינו כדין התורה הלבישהו כמותך עכ"ד.
וזהו ללובש צדקות ביום דין*ובספר נוצר חסד אבות ע"ה שי' בשם הרב הקדוש מו"ה שמעון מדאבראמיל לגולה עמוקות בדין. כשהקב"ה רואה ח"ו דינים על ישראל ומקטרגים מתחיל לגלות רזין דאורייתא והדינין בטלין: כי מחויב הקב"ה להלביש אותנו ג"כ כלבושו כמרומז בהלבוש הקדוש הנ"ל. עי"ז למוחל עונות בדין כי כל החטאים כשלג ילבינו:
ובספר עולת החדש פי' בשם ס' בני יששכר פי' הפיוט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט עפ"י דברי הרב בוצינא קדישא מהרמ"ז זללה"ה שאמר כשהשי"ת רואה כביכול טענות המקטריגים והוא ית"ש רוצה להושיע את ישראל ולזכותם. והנה המקטריגים שואלים מה טעם יש בדבר להושיע את ישראל כיון שאין זכות ח"ו אזי אומר השי"ת כיון שישראל מקיימים מצות שהם חוקי"ם בלא טעם. לכן המשפט היא לזכותם ולהושיעם מבלי טעם. וזה באין מליץ יושר מול מגיד פשע שמגיד הפשע ומקטרג שאין כאן זכות להושיע. אזי אתה השי"ת תגיד להמקטריגים. ליעקב דבר חוק ומשפט. שראוים הם להושיע מבלי טעם כי גם הם מקיימים חוקים בלי טעם:
ובספר זרע קודש (לר"ה) פי' עפ"י כוונת רש"י ז"ל שפי' בפ' חקת לפי שהשטן ואוה"ע מונים את ישראל לומר מה טעם יש בה לפיכך כתב בה הכתוב חוקה כו'. כי הנה באמת יש ג"כ בפרה אדומה טעמים ע"ד שאחז"ל תבא אמו כו' רק ית"ש צוה אותנו שלא לומר להם שום טעם כדי שלא יוכל השטן ואוה"ע לקטרג עלינו כנ"ל אבל השטן ואוה"ע הם רוצים דוקא שנאמר להם הטעם של החוקים כדי שיוכלו לקטרג עלינו שיאמרו שאנו ג"כ אין שומרים בלא טעם ולא יהי' כביכול ית' להמליץ עלינו. וזה כוונת רש"י לפי שהשטן ואוה"ע כו' מה טעם יש בה. לפי שעי"ז יוכלו לקטרג לפיכך כתב בה הכתוב חוקה:
ובספר שפתי צדיקים פי' הפייט הודאי שמו כן תהלתו. כי הנה הדבר גלוי וידוע לכל שהשי"ת הוא בורא ועושה לכל המעשים והוא לבדו אלקינו היה הוה ויהי'. אבל לאו כל אפין שוין רק כל הקרוב אל ד' משיג יותר גדלות הבורא ית' לפי שהודאי הזה נתחזק אצלו מאד יותר מאותו שרק מעשי אבותיהם בידיהם. וז"ש הודאי שמו כן תהלתו. לפי ערך ידיעת הודאי של שמו ית' הקבוע בלבו כן תהלתו אם מעט ואם רב:
והנה בפיוט וכל מאמינים שהוא טוב לכל היודע יצר כל יצורים. מה שייכות יש לדברים הללו זל"ז. ופי' בספר עומר התנופה כי הקדוש הזה בא לחזק ידים הרפות ביום הדין למען לא ירך לב המאמין במקרא שכתוב טוב ה' לכל וגו' שאיך אפשר זה שייטיב ית' לכל אפי' למי שחטאיו מרובין ח"ו.*בהגהוות מהרי"א על המדרש כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי מזידיטשוב זצוק"ל מש"כ הטוב ומטיב לרעים ולטובים ולכאורה הוה זו ואצ"ל זו והדרך יותר לומר ע"ד לא זו אף זו. ופי' דהוא טוב לאותן שמחזיקין א"ע לרעים ואף לאותן המחזיקין א"ע לטובים: וא"כ איך יוכל להתקרב לבקש תפלה ותחנונים. לכן משמיענו הקדוש הזה בפיוט הזה של ר"ה שלא יפול לב המאמין בזה כי כל המאמין שטוב ה' לכל לא יחוש בשביל רבוי חטאיו מלבקש רחמים על עצמו. כי לעומת זה הלא הוא יתברך יודע ג"כ יצר של כל היצורים יצרו של זה לא כיצרו של זה. שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וכמשארז"ל. ובשביל שהקב"ה יודע יצרו של זה כמה הוא קשה ודאי ידונו לזכות ויצא זכאי בדינו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יהושע העשיל מאפטא זצוק"ל נאפד נקמה רק בחוץ אבל סתרו מבפנים הוא יושר וטובות וישועות וכן לבושו צדקה מעטהו קנאה. כי לבוש הוא סמוך לגופו ממש ומעטה היא מבחוץ על המלבוש. וזהו לבושו היינו מבפנים הוא צדקה. כי השי"ת מה דעביד לטב עביד ומאתו לא תצא הרעות רק טובות. אך מעטהו מה שנראה לפעמים איזה פורעניות ר"ל הוא רק מבחוץ. תוכחת מגולה ואהבה מסותרת.
ובשם הרב הצדיק הקדוש מסטרעליסק זצ"ל סתרו יושר. היינו היושר שלו הוא בסתר. לכן עצתו. העצה הוא. אמונה. שכל אדם יאמין שפעולתו אמת. שכל מעשיו של הקב"ה הם אמת:
דן את העולם כולו בשעת רצונו. בספר צמח דוד להרב הצדיק הקדוש מדינאב זצוק"ל פי' הפיוט ללובש צדקות ביום דין למוחל עונות בדין. עפ"י דברי הרמ"ע בספר עשרה מאמרות על פסוק לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו שפי' עפ"י דרז"ל עני ועשיר שבאו לדין אומרים לעשיר הלבישהו לעני כמותך כדי שלא יסתתמו כענותיו. וזה שאומר הקב"ה לכנסת ישראל לכו נא ונוכחה. והנה הקב"ה לבושי' כתלג חיור א"כ ממילא בהכרח ע"פ דת התורה אם יהי' חטאיכם כשנים בע"כ כשלג ילבינו כדין התורה הלבישהו כמותך עכ"ד.
וזהו ללובש צדקות ביום דין*ובספר נוצר חסד אבות ע"ה שי' בשם הרב הקדוש מו"ה שמעון מדאבראמיל לגולה עמוקות בדין. כשהקב"ה רואה ח"ו דינים על ישראל ומקטרגים מתחיל לגלות רזין דאורייתא והדינין בטלין: כי מחויב הקב"ה להלביש אותנו ג"כ כלבושו כמרומז בהלבוש הקדוש הנ"ל. עי"ז למוחל עונות בדין כי כל החטאים כשלג ילבינו:
ובספר עולת החדש פי' בשם ס' בני יששכר פי' הפיוט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט עפ"י דברי הרב בוצינא קדישא מהרמ"ז זללה"ה שאמר כשהשי"ת רואה כביכול טענות המקטריגים והוא ית"ש רוצה להושיע את ישראל ולזכותם. והנה המקטריגים שואלים מה טעם יש בדבר להושיע את ישראל כיון שאין זכות ח"ו אזי אומר השי"ת כיון שישראל מקיימים מצות שהם חוקי"ם בלא טעם. לכן המשפט היא לזכותם ולהושיעם מבלי טעם. וזה באין מליץ יושר מול מגיד פשע שמגיד הפשע ומקטרג שאין כאן זכות להושיע. אזי אתה השי"ת תגיד להמקטריגים. ליעקב דבר חוק ומשפט. שראוים הם להושיע מבלי טעם כי גם הם מקיימים חוקים בלי טעם:
ובספר זרע קודש (לר"ה) פי' עפ"י כוונת רש"י ז"ל שפי' בפ' חקת לפי שהשטן ואוה"ע מונים את ישראל לומר מה טעם יש בה לפיכך כתב בה הכתוב חוקה כו'. כי הנה באמת יש ג"כ בפרה אדומה טעמים ע"ד שאחז"ל תבא אמו כו' רק ית"ש צוה אותנו שלא לומר להם שום טעם כדי שלא יוכל השטן ואוה"ע לקטרג עלינו כנ"ל אבל השטן ואוה"ע הם רוצים דוקא שנאמר להם הטעם של החוקים כדי שיוכלו לקטרג עלינו שיאמרו שאנו ג"כ אין שומרים בלא טעם ולא יהי' כביכול ית' להמליץ עלינו. וזה כוונת רש"י לפי שהשטן ואוה"ע כו' מה טעם יש בה. לפי שעי"ז יוכלו לקטרג לפיכך כתב בה הכתוב חוקה:
ובספר שפתי צדיקים פי' הפייט הודאי שמו כן תהלתו. כי הנה הדבר גלוי וידוע לכל שהשי"ת הוא בורא ועושה לכל המעשים והוא לבדו אלקינו היה הוה ויהי'. אבל לאו כל אפין שוין רק כל הקרוב אל ד' משיג יותר גדלות הבורא ית' לפי שהודאי הזה נתחזק אצלו מאד יותר מאותו שרק מעשי אבותיהם בידיהם. וז"ש הודאי שמו כן תהלתו. לפי ערך ידיעת הודאי של שמו ית' הקבוע בלבו כן תהלתו אם מעט ואם רב:
והנה בפיוט וכל מאמינים שהוא טוב לכל היודע יצר כל יצורים. מה שייכות יש לדברים הללו זל"ז. ופי' בספר עומר התנופה כי הקדוש הזה בא לחזק ידים הרפות ביום הדין למען לא ירך לב המאמין במקרא שכתוב טוב ה' לכל וגו' שאיך אפשר זה שייטיב ית' לכל אפי' למי שחטאיו מרובין ח"ו.*בהגהוות מהרי"א על המדרש כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי מזידיטשוב זצוק"ל מש"כ הטוב ומטיב לרעים ולטובים ולכאורה הוה זו ואצ"ל זו והדרך יותר לומר ע"ד לא זו אף זו. ופי' דהוא טוב לאותן שמחזיקין א"ע לרעים ואף לאותן המחזיקין א"ע לטובים: וא"כ איך יוכל להתקרב לבקש תפלה ותחנונים. לכן משמיענו הקדוש הזה בפיוט הזה של ר"ה שלא יפול לב המאמין בזה כי כל המאמין שטוב ה' לכל לא יחוש בשביל רבוי חטאיו מלבקש רחמים על עצמו. כי לעומת זה הלא הוא יתברך יודע ג"כ יצר של כל היצורים יצרו של זה לא כיצרו של זה. שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וכמשארז"ל. ובשביל שהקב"ה יודע יצרו של זה כמה הוא קשה ודאי ידונו לזכות ויצא זכאי בדינו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יהושע העשיל מאפטא זצוק"ל נאפד נקמה רק בחוץ אבל סתרו מבפנים הוא יושר וטובות וישועות וכן לבושו צדקה מעטהו קנאה. כי לבוש הוא סמוך לגופו ממש ומעטה היא מבחוץ על המלבוש. וזהו לבושו היינו מבפנים הוא צדקה. כי השי"ת מה דעביד לטב עביד ומאתו לא תצא הרעות רק טובות. אך מעטהו מה שנראה לפעמים איזה פורעניות ר"ל הוא רק מבחוץ. תוכחת מגולה ואהבה מסותרת.
ובשם הרב הצדיק הקדוש מסטרעליסק זצ"ל סתרו יושר. היינו היושר שלו הוא בסתר. לכן עצתו. העצה הוא. אמונה. שכל אדם יאמין שפעולתו אמת. שכל מעשיו של הקב"ה הם אמת:
2